לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל מעשנים כ-1.3 מיליון איש. צילום: Bryan, מתוך פליקר

מגלגלים אחריות

מה מדינת ישראל עושה כדי ששיעורי העישון ירדו? אף על פי שהנתונים מבהילים ועישון מוכרז כגורם מספר אחת למוות בטרם עת שניתן למנוע, התשובה היא: לא המון. המחקרים, אנשי המקצוע ומחוקק אחד שנלחם בטחנות רוח מספרים סיפור ברור מאוד, אבל לא בטוח שבצד השני יש מי שמקשיב

חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק מהליכוד נחשף לראשונה לנתונים המבהילים אודות העישון בישראל במסגרת תפקידו כחבר הוועדה לנגעי סמים ואלכוהול בכנסת הקודמת. השורה התחתונה: ציבור המעשנים בישראל מונה כ-1.3 מיליון אנשים, וכ-8,000 אנשים מתים כל שנה מנזקי העישון, שהוכרז כגורם העיקרי למוות בטרם עת שניתן היה למנוע. כשגליק הבין את ממדי התופעה, הוא הציב לעצמו מטרה: להיאבק בה בכל הכוח. אחת הפעולות הראשונות שהחליט לנקוט היתה היוזמה להשוות את מס הטבק לגלגול, שעמד עד אז על 35%, למס הסיגריות, שעומד על 85%.

היוזמה נתקלה בהתנגדות בתוך הממשלה, אז גליק החליט להיאבק על עמדתו באמצעות שביתת רעב. לא פחות. היא ארכה 25 ימים. "צריך להבין שבשנת 2012 הממשלה אישרה להעלות את המס על הסיגריות אבל לא כללה את הטבק לגלגול", מסביר גליק כיצד נוצר הפער בין שיעורי המס. "כך שבמקום למגר את העישון, המון אנשים, בעיקר הצעירים, בחרו לעבור לטבק לגלגול שהיה זול משמעותית ושימש כחלופה זולה".

על פי הנתונים, כשליש מהמעשנים משתמשים בטבק לגלגול. הטלת המיסוי עתידה היתה להוסיף לקופת המדינה סכום שנע בין 400 ל-450 מיליון שקל בשנה, ובנוסף, לחסוך בהוצאות הטיפולים הרפואיים שנגרמים כתוצאה מנזקי העישון. במצטבר, כלכלני האוצר העריכו את "שוויו" של המס בכ-940 מיליון שקל בשנה. לכן היה זה מוזר שהגורם שעמד בדרכו של גליק היה לא אחר מאשר שר האוצר בממשלה הקודמת, משה כחלון. האיש שאמון על מדיניות המס ושללא חתימה שלו על הצו שיורה להעלות את המס על הטבק לגלגול – היוזמה לא תצא לפועל.

טענותיו של כחלון נגד היוזמה התמקדו בעיקר בהשפעה השלילית שעלולה להיות לה על אוכלוסיות מעוטות הכנסה. אלא שהן לא התיישבו עם שורה של מחקרים בינלאומיים שנעשו על-ידי ארגון הבריאות העולמי, האו"ם והבנק העולמי. במחקר שביצע, לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי במטרה לבחון את השפעת המיסוי על מספר המעשנים נמצא כי "הגישה היעילה ביותר לשלוט על התפשטות השימוש בטבק היא באמצעות מדיניות שמפחיתה באופן ישיר את הביקוש לצריכתו".

מחברי המחקר כתבו בסיכומו: "ישנן הרבה דרכים יעילות [להפחתת שיעורי העישון], ביניהן איסור פרסום ואיסור עישון במקומות ציבוריים, אבל האפשרות היעילה והחסכונית ביותר עבור ממשלות בכל העולם היא העלאת מחירי הטבק על ידי מיסוי גבוה". בנוסף, נשאלת השאלה: גם אם כחלון ביקש לסייע לאוכלוסיות מעוטות הכנסה – האם מיסוי נמוך על טבק לגלגול, שידוע כי פוגע בבריאותם, היא הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת?

לפני כחודשיים נכנס בג"ץ לעובי הקורה והכריע שאכן יש להשוות את מס הטבק לגלגול למס הסיגריות. בצד נימוקים על עיקרון השוויון, הוא ביסס את החלטתו גם על אותם מחקרי מדיניוּת שנערכו בנושא. בכך הפך את החלטתו של כחלון. פסיקת בג"ץ אפשרה לגליק לחדול מהצעד ההפגנתי הקיצוני שלקח על עצמו ולסיים את שביתת הרעב בלי נזק. בינתיים, הוא סיים את תפקידו כחבר כנסת, לאחר שלא הצליח להגיע למקום ריאלי בפריימריז הליכוד, ופרש זמנית מהחיים הפוליטיים. אבל האם המהלך שיזם יטביע חותם ארוך טווח על הרגלי העישון בישראל?

פעולת המלקחיים של ההתמכרות

השאלה הראשונה והמתבקשת בעקבות החקיקה החדשה היא האם ההעלאה הדרמטית של מס הטבק לגלגול אכן באה לידי ביטוי במכירות. נתונים קשיחים בנוגע לחודשיים החולפים עדיין אין (נתונים לגבי העשור האחרון אפשר לראות בגרף כאן למטה). אבל סימון רוקח, בעל עסק המוכר טבק, מספר שבחודשיים האחרונים, לאחר השוואת המס, "באמת יש ירידה משמעותית בקניית טבק לגלגול בעקבות העלייה – להערכתי בסביבות 50%. יחד עם זה, אני מזהה במקביל עלייה בצריכת סיגריות בחפיסות, וזה להערכתי באזור ה-10-20%".

העלייה בצריכת סיגריות רגילות וטבק לגלגול

למרות שלאורך זמן טבק לגלגול עדיין יוצא זול בהרבה?

"כן, תראי, הראש של צרכן ישראלי עובד לפי מה שהוא שומע באותו הרגע, ולא לפי חישוב עמוק יותר. הרי המחיר של החפיסות לא ירד – הוא נשאר, בממוצע, סביב ה-32 שקל, ככה שעישון טבק לגלגול עדיין יכול להביא לחסכון של כמה מאות שקלים בשנה".

זו לא עליית המחירים הראשונה שציבור המעשנים סופג. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2009-2016 מדד מחיר הסיגריות בישראל עלה בכ-86.8%. בתקופה זו, כפי שמראים נתוני משרד הבריאות, חלה תחילה ירידה במספר המעשנים, אבל המגמה הזאת התהפכה בשנת 2014 ומספר המעשנים שב לעלות חרף ההתייקרות המתמשכת של מחירי הסיגריות. מה זה אומר אם כך על המחקרים שהובאו בתחילת הדברים, המצביעים על קורלציה ברורה בין מיסוי סיגריות לבין ירידה בשיעורי העישון?

"הסתמכות על מחקרים נכונה ונפוצה בעולם, אבל לא ניתן לצפות לתגובות זהות לגמרי בשטח", טוען אורי שירצקי, מנהל צוות בכיר בניידות טיפול נמרץ במד"א, ובוגר תואר ראשון במנהל מערכות בריאות. "ההבדל נעוץ בשכבות גיל שונות ואזורים דמוגרפיים שונים שמשפיעים על תוצאות המחקרים".

אז מה צריכה להיות המדיניות, אם מיסוי גבוה אינו מספיק?

"לא ניתן לטפל בהתמכרות דרך מיסוי והעלאת מחירי הסיגריות והטבק בלבד, נדרש טיפול גם בהתמכרות עצמה, וזאת משום שאדם מכור יעדיף 'לקצץ' בדברים אחרים לטובת מימון ההתמכרות".

כדי להבין מדוע שיעדיף זאת, יש לצלול לעומק מנגנון ההתמכרות. "התמכרות לניקוטין היא פיזית ומנטלית כאחד", מסביר שירצקי. "מבחינה פיזית, בגוף האדם נמצאים רצפטורים (קולטנים) ניקוטינים, כך שלמעשה אנו בנויים לספוג ניקוטין, אך לא בכמות שסיגריות מכילות. ככל שאדם מעשן בתדירות גבוהה יותר, כך הוא מפתח קולטנים שצמאים לניקוטין בצורה יומיומית וקבועה. בנוסף, קיימת התמכרות מנטלית הנובעת מהפן החברתי שבעישון, כלומר היציאה המשותפת לעשן, הפסקות סיגריה וקהילתיוּת מדומה של 'המעשנים'. כל אלה יוצרים דינמיקה שקשה מאוד לצאת ממנה".

הסיגריה האלקטרונית, קווים לדמותה

"אנחנו יודעים היום שלמעלה מ-90% מהמעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 21, כך שאם אדם לא עישן עד הגיל הזה – יש סיכוי קלוש שהוא יתחיל. לכן תשומת הלב הציבורית צריכה להתמקד באוכלוסייה הצעירה. צריך למנוע מהם להיכנס למעגל העישון", אומר יהודה גליק. "70% מציבור המעשנים רוצים להפסיק אבל הם מכורים, אני רוצה לחסוך את הכניסה למעגל העישון".

עוד במסגרת תפקידו כחבר בוועדה לנזקי הסמים והאלכוהול, יזם הח"כ לשעבר שלוש הצעות חוק שונות במטרה למנוע כניסת אנשים חדשים למעגל העישון. ההצעה הראשונה, "טבק 21", נועדה להעלות את הגיל המינימלי לרכישת טבק מ-18 כיום ל-21. ההצעה השנייה, "חוק המרפסות", נועדה למנוע פגיעה בדיירים שאינם מעשנים אך סובלים מעישון פסיבי כפוי כתוצאה מעישון במרפסות של שכניהם לבניין. שתי ההצעות לא עברו בכנסת. לעומתן, ההצעה השלישית, "חוק איסור פרסום", עברה. החוק הקובע שחל איסור להציג טבק בחנויות, לפרסם מוצרי טבק וכי קופסאות הסיגריות יהיו זהות בצבען ויכילו רק את שם המותג ואזהרת עישון. המטרה היא לנטרל את השפעת המותגים על הצרכן.

החוק, שעבר בדמדומי הממשלה הקודמת, השלים מעין מהפכה ביחס התרבותי והממסדי לעישון בישראל. עד שנות ה-80, מוצרי טבק פורסמו לציבור הרחב ללא הגבלה, העישון נתפס רוב הזמן כפעולה מהנה המשדרת אלגנטיות ויוקרה, והוא הותר בבתי הקולנוע, בתחבורה הציבורית ובשדות התעופה. הצבא אף השתתף במימון סיגריות לחיילים, ונבחרי ציבור רבים תועדו מעשנים בשנים אלו.

בשנות ה-90, בעקבות העלייה הבינלאומית במודעות לסכנות הכרוכות בעישון, וכחלק מהניסיונות למגר את את התופעה, החלה מגמת עלייה במחירי הטבק. במקביל, מדינות רבות ברחבי העולם החלו לפעול בדרכים שונות בנושא, החל משימוש בתמונות ויזואליות על קופסאות הסיגריות של נזקי עישון, דרך מיסוי גבוה ועד למימון ממשלתי לגמילה מעישון על-ידי אלטרנטיבות שונות דוגמת הסיגריות האלקטרוניות. "בבריטניה, למשל, סיגריה אלקטרונית היא האלטרנטיבה הנפוצה ביותר לעישון סיגריות והיא אף מותרת לשימוש בתוך בתי חולים", אומר שירצקי. "ה-NHS (משרד הבריאות הבריטי) משתתף בעלויות הכרוכות בהפסקת העישון, במידה שהמטופל מבקש להפסיק לעשן".

       אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הבוגרת בשנים 2001-2016 לפי הדוח השנתי של משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה

וזה באמת כזה פתרון קסם?

"לא בהכרח. לפי מחקרים שנעשו בנושא, נמצא אמנם שסיגריות אלקטרוניות מזיקות בכ-95% פחות מסיגריות רגילות. אבל על אף שהן פחות מזיקות, הן לא פותרות את בעיית ההתמכרות משום שהן מכילות אחוזים גבוהים של ניקוטין ולמעשה מממשיכות את ההתמכרות".

אחת הסיבות המרכזיות להפסקת העישון, באופן אירוני, היא גילוי של מחלה קשה, אבל שירצקי מסייג שאפילו זה תלוי בזהות המעשן. "אני זוכר מקרה של אישה מבוגרת, בת 70+, עם היסטוריה אונקולוגית של סרטן ריאות ולאחר כריתה של אונה. האישה חולה בנפחת ריאות בצורה הכי ברוטלית וקשה, ונזקקת לחמצן באופן קבוע ויומיומי. וכשאני מגיע לבית שלה, אני רואה שהיא עם סיגריה ביד אחת ואינהלציה ביד השנייה. האינהלציה פועלת על 100% חמצן והחזקת סיגריה ביד היא בעלת פוטנציאל היסטרי להדליק את כל הבית בלהבות. ההתמכרות שלה היא התמכרות פאטאלית, כך שגם המחלה הקשה לא הצליחה לגרום לה להפסיק לעשן ולהיגמל מההתמכרות". באופן דומה, בסרט התיעודי על חייה של גולדה מאיר, "גולדה", שהוקרן בפסטיבל "דוק-אביב" האחרון, מספר אחד המרואיינים כיצד נהגה לעבור טיפולי כימותרפיה בזריקות, עם סיגריה בידה.

מה מניע את יהודה גליק

שירצקי וגליק מסכימים שהדרך המרכזית להיאבק בתופעת העישון היא באמצעות חינוך. נדרשת חשיפה לנושא מגיל צעיר, כחלק מתוכנית לימודים בבתי הספר שתעסוק בנזקי העישון וכך תסייע בהפרכת הדעה שעישון בגיל צעיר הוא "מגניב". ואכן, גם בתחום הזה ננקטים צעדים. מנכ"ל משרד החינוך פרסם בשנת 2018 חוזר ובו קבע מדיניות מניעת עישון בקרב תלמידים.

"על התוכנית להיות מהלך מתפתח בעל כמה שלבים, לכוון לכלל התלמידים ולהתאים לייחודה התרבותי ולמאפייניה החברתיים של כל קהילת תלמידים", נכתב בחוזר המנכ"ל. "כמו כן, עלייה לשלב בין תהליכים אישיים לתהליכים קבוצתיים וכן לשתף את ההורים וגורמים נוספים בקהילה. מומלץ לשתף את התלמידים בתהליך בניית התוכנית. בעת הפעלת התוכנית יש לאפשר שיח פתוח עם התלמידים הכולל התייחסות לערכים, למידע ולהנחלת כישורי התמודדות העשויים לסייע לתלמידים לגבש החלטה על הימנעות מעישון".

ועם זאת, הפעולות הננקטות בנושא עדיין לא משביעות את רצון אנשי המקצוע והמדיניוּת – לא בתחום החינוך, ולא בכלל. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנה שעברה, הוא מתח ביקורת על משרד הבריאות בשל היעדר טיפול ראוי במאבק העישון ויישום חלקי בלבד של התוכנית הלאומית לצמצום העישון, כגון פגישות לא מדווחות עם נציגי חברות הטבק והיעדר תוכנית פעולה שיטתית להפסקת העישון. גם שירצקי מבקר את דרך הטיפול במאבק העישון של קופות החולים וטוען כי "רוב קופות משתמשות בכדורים להפסקת עישון שגורמים לבחילה מניקוטין ומתעלמות מההיבטים המנטליים של ההתמכרות".

גליק טוען כי הצלחת המאבק מצריכה פעולה רחבת היקף על-ידי גורמים רבים, החל ממערכת החינוך, עבור במשטרת ישראל שתאכוף את החוקים הקיימים, וכלה במשרד הבריאות שיקדם סדנאות לגמילה מעישון. כל זאת בצד המשך החקיקה ברוח זו שהוא הוביל במהלך כהונתו. החיבור שלו לנושא, הוא מספר לסיום, הכי אישי שיש. "אבא שלי נאבק שנים רבות בעישון אבל רק כשנכנסתי לתפקיד בכנסת נחשפתי בפעם הראשונה לנתוני תופעת העישון בישראל. לא הייתי מודע לנושא וכשהתחלתי לקדם את המאבק, הוא תמך בי. אני מסתכל על הילדות שלי, בנות 14 ו-15, ועל החברים שלהם ומפחד. מפחיד לראות את העישון בקרב ילדים צעירים".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין "כותרת"*

כללי    
{ לכתבה "מגלגלים אחריות" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות