ליאת סנדק (מימין) ויעל צלניק. מפעילות את תוכנית "אתגר הריצה" שמציע לנשים חבילה אינטראקטיבית שתמריץ אותן להתאמן. צילום: תמי בר-שי

לרוץ מהר, לפני שייגמר

אחרי שנים בתור מאמנת ריצה לקבוצות נשים, החליטה ליאת סנדק לקחת את התחום צעד אחד קדימה. יחד עם יעל צלניק, בת זוגה ויזמית, הקימו את "אתגר הריצה": תוכנית המיועדת לנשים שמעולם לא רצו וכוללת שמונה אימוני אודיו מוקלטים, שניתן להאזין להם בכל זמן. היא משלבת מחקרים, פסיכולוגיה, טיפים לתזונה ובדיחות על מתולתלות

כשליאת סנדק, מאמנת ריצה בת 33 מגבעתיים, הבינה שבנות רבות בקבוצות הריצה שהיא מדריכה מתקשות להתמיד באימונים קבועים, היא ניסתה לחשוב ביחד עם בת הזוג שלה, יעל צלניק (35), איך אפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת העניין. השתיים החלו לחשוב על פלטפורמה שלא תהיה מוגבלת בזמן ובמרחב, וכך הקימו חברה בשם Laliway שמפעילה את תוכנית "אתגר הריצה". המטרה שלה היא לסייע לנשים להצליח לשלב בחייהן את תחום הריצה, בזמנן החופשי ודרך הנייד האישי.

אולם, לצד היתרונות בתוכנית המבוססת על פלטפורמה דיגיטלית, גילו השתיים בעיה אחרת – איך מייצרים מוטיבציה מרחוק? הן החלו לברר מה הניע את הנשים בקבוצות הריצה הפיזיות של סנדק לחזור כל פעם מחדש לאימון, וגילו שחלק גדול מהן היה מונע מהליווי המילולי שסנדק מקפידה עליו, תוך כדי האימון. היא פשוט מדברת לרצות שלה בצורה שעוררה בהן מוטיבציה להמשיך ולהתמיד, למרות הקושי המנטלי והפיזי.

באוקטובר האחרון, ביחד עם 20 נשים שלא רצו מעולם – בנות הזוג אספו אותן דרך מעגליהן קרובים – הן יצרו פיילוט ראשוני. הוא כלל שמונה רצועות אודיו (או אם תרצו, שמונה פרקי פודקאסט) ומייל שנשלח באופן יומי לאותן משתתפות בנושאי פסיכולוגיה חיובית, תזונה וחיזוקים. בנוסף, פתחו קבוצת וואטסאפ וקבוצת פייסבוק סגורה עם המשתתפות וזאת על מנת שיוכלו לשמש להן לאוזן קשבת גם מרחוק. הפידבקים החיוביים לא איחרו לבוא ומבחינתן זה היה האישור הסופי להפיץ את התוכנית באינטרנט. "נכון שמבחינת העבודה מאחורי הקלעים, המודל פחות נוח עבורנו, היצרניות, והוא דורש הרבה התעסקות יומיומית", אומרת צלניק, "אבל הוא הוכיח עצמו כשכמעט 80 אחוז מהנשים הצליחו לסיים את התוכנית ובאמת לרוץ".

בעקבות הצלחת הפיילוט, השתיים החליטו להקדיש לתוכנית שיצרו את עיקר זמנן. סנדק התפטרה מעבודתה כמורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי וצלניק, שהספיקה לעבוד קודם לכן גם כעורכת דין, גם כיועצת פרלמנטרית וגם כמובילה וכמנהלת של מיזם חברתי, הצטרפה כיזמית ומנהלת החברה.

"כמי שעברה המון שינויי קריירה, אני יכולה להעיד על עצמי שהתקרבתי עם הזמן לעצמי שלי ולחוזקות שלי, ומתוך הניסיון שלי אני מצליחה ללמד נשים וחברות איך לחבר בין האישי למקצועי. איך להבין מי הן, מה החולשות שלהן ומה מניע אותן בחיים – ואיך שינוי פשוט יכול לשנות הרגשה", מספרת צלניק.

המטרה היא לא להרזות

"אתגר הריצה" תוכנן לחודש אחד בלבד, אבל נשים רבות שסיימו אותו בהצלחה, ביקשו מהן שירחיבו את מאגר פרקי הפודקאסט ושהקבוצה תמשיך ללוות אותן גם בחודשים הבאים. אז הן הרחיבו את התוכנית, והוסיפו אלמנטים חדשים. סנדק, האחראית מביניהן על התוכן, מספרת שאת החומרים היא אוספת ממגוון רחב של מקורות, ספרים, קטעי וידיאו, ראיונות, כתבים, מחקרים מדעיים וגם סיפורים מצחיקים שהיא זוכה לשמוע כמאמנת. לדבריה, הקושי העיקרי הוא להצליח להתאים לקהל המתוחכם שלהן, לדבריה, תוכן שידבר אליו.

אז איך אתן עושות את זה?

"בעיקר דרך השילוב בין נושאים עמוקים ומרגשים לנושאים קלילים, כיפיים ומצחיקים".

כדוגמה לכך היא נותנת את נושא התזונה שעולה ברבים מהפרקים, ומספרת שאצלן לא נמצא שיח על תפריטים וצורך בדיאטה, אלא שיח על תרבות אכילה, דימויי גוף, חוסן נפשי, נויפלסטיקה (אימון מוח), הבדלי תורשה למול סביבה וקשר בין פעילות גופנית למצב נפשי המבוסס על מחקרים. כל זאת לצד סיפורים אישיים של סנדק ומתאמנות אחרות, בדיחות על דימויי גוף וגם בדיחות על בחורות מתולתלות שנלחמות ברוח בזמן הריצה.

טל סטרומזה, בת 41 ממושב גיתית, היא לקוחה של Laliway כבר כמעט ארבעה חודשים. היא מספרת שתמיד רצתה להכניס את הריצה לחייה אבל אף פעם לא באמת הצליחה. "לאתגר נחשפתי ברשתות החברתיות, ראיתי את הסרטון הקצר ופעם אחת גם החלטתי להקשיב לטעימה מאימון האודיו, שהיה מצורף בלינק. משם כבר היה לי ברור שאני בפנים. ליאת קורעת אותי מצחוק והופכת את כל העניין לכל כך נגיש ומזמין. לרוב אני מרוכזת בתוכן שליאת מעבירה ומצליחה להתעלם מהקושי הפיזי, אבל יש גם אימונים קשים. בכל מקרה, ההרגשה של אחרי היא תמיד הרגשה מעולה".

בניגוד למאמנות ריצה אחרות, מדגישות צלניק וסנדק כי אצלן המטרה היא לא להרזות. "כשמישהי מגיעה אלינו ואומרת לנו שהיא רוצה להרזות, אנחנו אומרות לה שיכול להיות שהיא תרד תוך כדי, אבל זאת לא המטרה שלנו או האג'נדה שלנו", אומרת צלניק. סנדק מוסיפה: "מה שמעניין אותנו זה השינוי של המוח, של התודעה. זה איך אנחנו לוקחות הרגל חדש כמו ריצה, שנתפס אצלנו כמחסום, כקושי, ומכניסות אותו ליום יום שלנו".

ההאזנה לגברים אסורה

בנות הזוג, שמכירות עוד מילדותן, כשהיו חניכות בצופים, החלו לצאת רק אחרי שיעל חזרה מהטיול הגדול של אחרי צבא והבינה את נטייתה המינית. כיום הן מנהלות זוגיות כבר 13 שנה ומגדלות יחד שני ילדים. "לנהל את העסק הזה יחד זה כמו להביא עוד ילד לעולם, זה מאתגר, מרגש וכיף, בו זמנית", אומרת סנדק.

צילום: תמי בר-שי

בתוך הזוגיות הארוכה שהן מנהלות, צלניק לא מהססת להכריז שהשנה האחרונה, שבה פותחה התוכנית, היתה המאושרת בחייה. "לצד התפתחות אישית, שתינו מרגישות התפתחות מקצועית וסיפוק גדול מהעסק שהקמנו. זה כיף לחלום ביחד וזה עוד אפילו יותר כיף לעבוד קשה בשביל להגשים את החלום". השתיים גם מעבירות בימים אלה הרצאה בשם "על ריצה, בורקסים וגל גדות" לחברות גדולות, העוסקת בשינוי גישה וייעוץ עסקי ובה הן גם מציגות את התוכנית.

ב"אתגר הריצה", קהל היעד מוגדר כנשים בלבד. "בכללי, נשים מתמודדות עם יותר חסמים", אומרת סנדק. "אבל ברגע שאישה עוברת את חסם הריצה, אוטומטית אפשר לראות אצלה השפעה גם על תחומים כמו משפחה, זוגיות ועבודה".

סביר שגם על גברים יש לריצה השפעות חיוביות – למה החלטתן בכל זאת להגביל את זה לנשים?

צלניק: "בגדול זה נבע מהרצון ליצור מוצר מדויק מבחינת דרגת קושי ותכנים. בשביל זה צריך לבחור בקבוצה ממוקדת, ואנחנו בחרנו בנשים".

צירוף גברים איננו כרגע על הפרק. לדברי השתיים, הן אוהבות לעבוד עם נשים והניסיון ארוך השנים שלהן גם מלמד על הבדלים מהותיים בין ליווי נשים לגברים: נשים משתפות הרבה יותר, הן אוהבות לדבר וקל להגיע איתן לשיחות עומק.

אנחנו מדברות אלייך

אימוני אודיו מוקלטים הם מוצר שכבר קיים בשוק הבינלאומי. חיפוש קצר תחת המילים "Audio Coaching Guides" מניב מגוון רחב של אפליקציות שמכילות הקלטות להאזנה בזמן אימון אותן ניתן לרכוש בתשלום, ביניהן Aaptive, Nike Run Club ו -Studio שמשלבות מוזיקה והדרכה אישית. גם תוכנית "אתגר הריצה" עולה כסף – תשלום חד פעמי של 320 שקלים. מי שתצליח לסיים את האתגר הראשון בהצלחה, תוכל להמשיך לאתגר הבא במחיר מוזל של 290. מבחינת צלניק וסנדק, אין מה להשוות בין התוכניות שלהן למבחר שניתן למצוא בחנויות האפליקציות.

סנדק: "רוב אימוני האודיו שקיימים הם בעיקר בחו"ל והתוכן שלהם הוא יותר לעודד את מי שרץ. אצלנו את יכולה לקרוא לאימוני אודיו 'פודקאסטים'. אנחנו מדברות על דברים עמוקים, מציינות מחקרים בנושא. זה חצי שעה שמישהי מדברת אלייך, את לא מאזינה מהצד".

צלניק: "לפני חודש לקוחה שלחה לנו הודעה שבתקופה האחרונה היא עוסקת הרבה בעתיד שלה ואיפה היא רוצה להיות בעוד חמש שנים, וכשהיא סיימה אימון אודיו שלנו, היא הרגישה לטענתה שפעם ראשונה היא השתחררה וסוף סוף הצליחה להבין מה הצעדים שהיא צריכה לעשות. זו בדיוק הטענה שלנו: שריצה היא לא רק ריצה והיא משפיעה על מכלול החיים שלנו. ודרך התוכן שאנחנו מעבירות, אנחנו מצליחות לגעת בנשים ובתודעה שלהם".

טל סטרומזה מעידה שגם אצלה ההרגשה זהה: "מבחינתי, הריצה דרך 'אתגר הריצה' שינתה את חיי וזו לא קלישאה או הגזמה. מעבר להרגשה של ה-High ואדרנלין, למדתי המון על עצמי. דרך צעדים קטנים, המון פרגון ותעוזה, יכול להתרחש שינוי בחיינו".

על שם חברת הילדות המנוחה

שם החברה, Laliway, נובע מהילדות המשותפת של השתיים ברעננה, שבה גדלו ביחד עם חברתן אלה דן ז"ל. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון, אלה דן נסעה עם בן זוגה לטיול בדרום אמריקה. ארבעה חודשים לתוך הטיול, היא נהרגה במהלך טרק בבוליביה שנקרא "דרך המוות".

סנדק וצלניק מתארות בדף הפייסבוק של הקבוצה את חברתן המנוחה כ"חברה מלאה בנתינה, סופר תומכת, הכי מדרבנת, הכי שם, מאמינה בך כל הזמן". "כשהקמנו את Laliway, הרגשנו שזאת הזדמנות מצוינת להנציח את הערכים של אלה כאדם ולקרוא לחברה שלנו על שם הכינוי של אלה", מסבירה צלניק את מקור השם.

כשהן נשאלות על העתיד, הן אומרות שהמטרה היא להגיע לכמה שיותר נשים ולחשוף אותן לאתגר. הן רוצות לייצר אצל כמה שיותר נשים תחושת מסוגלוּת: "יכולת לנעול נעלי ספורט, לפתוח את הדלת ופשוט לצאת לרוץ", אומרת סנדק. "איך אנחנו עושות את זה? בימים אלה אנחנו מעבדות את החומרים הכתובים והמוקלטים לאנגלית ועובדות על פיילוט גם מעבר לים, שכמובן יכלול התאמות לתרבות המקומית. הכל במטרה  לבנות כמה שיותר קהילות של נשים שרצות". או במילים אחרות, סטארט אפ חדש נולד. הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

כללי       
{ לכתבה "לרוץ מהר, לפני…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות