חקלאים פרגוואיים במנוחה מעבודה. סוכנות מש"ב הישראלית הכשירה דמויות מפתח בענף החקלאות במדינה במסגרת פעילויותיה. תצלום: Samuel Auguste, מתוך פליקר

הסוכנות לענייני אור לגויים

המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, או בקיצור מש"ב, הוא סוכנות ממשלתית שעובדת במדינות מתפתחות ומסייעת להן בהתמודדות עם צורכיהם הבוערים, באמצעות טכנולוגיה, הכשרות וכוח אדם מיומן. הקים אותו דוד בן גוריון, אי שם בשנות ה-50, כדי ליצוק תוכן במושג "אור לגויים", ובמקרה של מש"ב זאת ממש לא מליצה ריקה

העובדה שהביטוי "אור לגויים", שמיוחס במקורות לנביא ישעיהו, שימש במאה הקודמת כקו מנחה וכאידיאל עבור ההוגים הציוניים החשובים ביותר, מדוד בן-גוריון ועד זאב ז'בוטינסקי – ידועה היטב. ראשי הציונות ראו את מדינת ישראל כהזדמנות לממש את חזון הנביאים, באמצעות הקמת מדינת מופת בארץ ישראל. אבל מה שלא רבים יודעים זה שבן גוריון גם פעל בשטח למימוש הצו הזה.

בשנת 1958, בהיותו ראש הממשלה ויחד עם שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, הקימו השניים את המרכז לשיתוף פעולה הבינלאומי (מש"ב). מטרתו, כפי שמסביר מנהל מערך ההדרכה של הארגון, פלג לוי, היא להנגיש טכנולוגיה וידע ישראלי למדינות מתפתחות ולתושביהן, כך שיעניקו להם כלים וכישורים לשפר את איכות חייהם ולייעל תעשיות שונות, ובכך לתרום להתפתחות מדינות אלו. "הפעולה החשובה ביותר שאנחנו עושים היא ההכשרה: להעביר הלאה את הניסיון ואת המיומנות הישראלית בתחומים מגוונים למקומות שלא היו מגיעים אליהם, אילולא העשייה שלנו", אומר לוי.

מש"ב היא סוכנות ממשלתית הפועלת במסגרת משרד החוץ. פעילותה רחבה מאוד: הן מבחינת הפרישה הגיאוגרפית (היא פועלת באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית), והן מבחינת הגיוון בסוגי הסיוע, המותאמים לצרכים של כל מדינה וקהילה. הנגשת טכנולוגיות חקלאות, פיתוח אגפים חדשים בבתי חולים והדרכת מורים, רופאים וחקלאים, גם במדינותיהם וגם בארץ – הם רק חלק מהעשייה שהארגון מוציא לפועל באופן יומיומי. עד כמה ארוכות הזרועות שהארגון שולח תעיד העובדה שנשיא הונדורס כיום, חואן הרננדס, היה בעברו מלגאי של מש"ב.

פרגוואי: הכשרה וחקלאות

פרגוואי היא מדינה אמריקאית מתפתחת שכלכלתה מתבססת בעיקר על חקלאות, אף על פי שתעשיית החקלאות שלה פועלת בשיטות מיושנות ובאופן לא יעיל, עקב חוסר במשאבים ופיתוח. מש"ב עבדה במשך שנים רבות יחד עם חקלאיים פרגוואיים, וסיפק להם הכשרה ואמצעיים טכנולוגיים כדי להגביר את תשואת אדמתם ועבודתם. לוי מספר שבמשך שנים הגיעו לארץ משלחות מפרגוואי וקיבלו הכשרות שונות בשימוש בטכנולוגיות ובשיטות חקלאיות ישראליות. "בישראל הצלחנו לפתח חקלאות בתנאים מאוד קשים, בעוד שלהם יש תנאים טבעיים מעולים, שטחים גדולים ופוריים. ככה שעם המיומנות שלנו והמשאבים הטבעיים שלהם, ניתן להגיע להישגים כבירים".

המשלחות מקבלות את ההכשרות והלינה בארץ ללא תשלום, ועליהן רק לממן את כרטיסי הטיסה. אמנם הכשרות אלה נועדו לאנשי מקצוע מעטים בלבד, אבל התרומה שלהן מתממשת במלואה כאשר אותם אנשי מקצוע חוזרים למדינותיהם וממשיכים להעביר הלאה את הידע שרכשו בארץ. דוגמה מרשימה לכך היא המקרה של המהנדס הפרגוואיי אדגר פיגרדו, שעבר הדרכה בישראל בתחום החקלאות ובהמשך הקים מכון לאומי בשם "המרכז למצוינות חקלאית" במזרח פרגוואי. המקום מלמד אוכלוסייה ילידית ברובה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך את השיטות שיובאו מישראל. מדינת ישראל אף תרמה להקמת המרכז ומשתתפת בפעילותו, כאשר מי שמעביר את ההדרכות הם מלגאים לשעבר פרגוואיים, בדומה להרננדס נשיא הונדורס.

"האנשים האלה נעשים שגרירים אמיתיים של ישראל", אומר פלג לוי ומוסיף: "מעבר לכישורים שימושיים אך נקודתיים, התרומה הגדולה ביותר שלנו כלפיהם היא שינוי תפיסה לגבי דמות החקלאי. אנחנו שואפים שיפנימו את השקפתנו שחקלאי הוא לא רק מישהו שמעבד את האדמה, אלא יצרן ויזם".

פלג לוי, מנהל ההכשרות במש"ב. התצלום באדיבות פלג לוי

מש"ב נאלצה להפסיק את פעולותיה בפרגוואי בשנה שעברה, עקב סכסוך דיפלומטי והידרדרות ביחסים בין המדינות, זאת לאחר שהעברתה המתוכננת של שגרירות פרגוואי לירושלים בוטלה. ואולם, בזכות המרכז שהקים פיגרדו, ההשפעה החיובית הישראלית בפרגוואי נמשכת. "נטענו את הזרע שלנו בפרגוואי, והוא ממשיך לצמוח גם בלעדינו", אומר לוי. בנוסף לפרגוואי, מש"ב עובדת גם במדינות אחרות באמריקה הלטינית, בעיקר בקולומביה וגואטמלה, היכן שמוקמים פרויקטים חקלאיים חדשים, ובפנמה, שם הוקם מרכז הייטק מתקדם ללימודי מדע וטכנולוגיה.

לוי סבור כי מלאכת מש"ב מתקשרת גם למושג יהודי נוסף, "תיקון עולם", ומסביר כי הסוכנות מתייעצת עם השגרירויות של המדינות להן היא מסייעת, על מנת להבין באופן ספציפי את הצרכים של הקהילות השונות, בניסיון לטפל בהן. "אנחנו נוגעים בתחומים בהם יש לישראל ערך מוסף, שאנחנו טובים ומומחים בהם. אנחנו לא נלמד אף אחד על תחבורה למשל. את זה אפילו כדאי שיבואו ללמד אותנו", הוא אומר, חצי בצחוק.    

ויאטנם: חדשנות בחינוך

הרחק מפרגוואי ואמריקה הלטינית, קיבל דמיאן פילוט, סגן מנהל המרכז הבינלאומי להכשרה בתחום החינוך של מש"ב, הזמנה מממשלת ויטנאם, שבמזרח אסיה, להשתתף ולהדריך בכנס של משרד החינוך הווייאטנמי על הגישה החינוכית STEM (Science, Technology, Engineering, Math – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הוא העביר כנסים בערים האנוי והו צ'י מין שבו מחנכים ומחנכות למדו על תוכנית הלימודים STEM, עקרונותיה ודרכי הוצאתה לפועל. יתרה מזו, הוא נפגש גם עם הורים שהתעניינו בתוכנית עבור ילדיהם ועם אנשים בכירים במשרד החינוך ובאוניברסיטה לחינוך.

"המשימה שלנו היא לשתף ידע וניסיון בתחום החינוך", אומר פילוט, "ויאטנם היא מדינה שמשקיעה הרבה כרגע במערכת החינוך שלה, ואנחנו מחפשים לעזור להם לתת מענה לצרכים המודרניים של הכלכלה הגלובלית. בשביל כלכלה חזקה, יש צורך מהותי בפיתוח התחומים המרכיבים את תוכנית STEM. אנחנו רוצים שהמובילאיי הבאה תוכל לצמוח בווייאטנם".

כאשר נשאל פילוט האם במפגשיו עם האנשים שעמם הוא בא במגע במסגרת התוכנית עולות גם סוגיות פוליטיות, הוא עונה: "אני מגיע לחלוק ידע וניסיון, ועד היום לא יצא לי להיתקל בוויכוחים פוליטיים. לפי ניסיוני, אנשים הרבה יותר פתוחים וסקרנים ממה שנהוג לחשוב. אף פעם לא חשתי מותקף או מופלה. לכן, במובן הזה, השהייה שלהם בארץ היא חיונית. הם מכירים את ישראל דרך מגע ישיר והסתובבות ברחובות, ולא רק מהחדשות. מטרתנו לעזור לאנשים, וגם להראות להם את ישראל האמיתית".

אפריקה: פעילות שמצילה חיים

הפעילות של מש"ב לא עוסקת רק בצמיחה כלכלית, חינוכית ותעשייתית; היא גם מצילה חיים. ברבות ממדינות אפריקה, אחת מהמצוקות הגדולות ביותר במערכות הבריאות היא תמותת פעוטות. על מנת לטפל בבעיה הכואבת, מש"ב הקימה מחלקות תינוקות בבתי חולים שונים בגאנה, מדינה שבה שיעור תמותת הפעוטות עומד על 3.6%, ובחוף השנהב, שבה הוא עומד על 5.7%. כמו כן פתח מש"ב מחלקות לטיפול נמרץ בגינאה-קונרקי, טנזניה, טוגו וקניה, בד בבד עם אספקת ציוד חדשני במושגים של המדינות הללו. יתר על כן, רופאים מבתי החולים האלה עוברים הכשרות – גם בישראל וגם במדינותיהם – על שימוש במכשירים החדשים.

פלג לוי טוען כי מש"ב נהנה מהוקרה אדירה בקרב המדינות המתפתחות, בעיקר בזכות התפיסה החדשנית שלה לגבי המושג "סיוע". "נסעתי הרבה באפריקה", הוא מספר, "והבנתי שכמעט שאין יותר אפריקאים שמתרגשים מקבלת עזרה פשוטה לטווח הקצר, כמו שק אורז למשל. הם יודעים שזה, כמו שאומרים בדרום אמריקה, 'לחם להיום ורעב למחר'. הם הבינו שמה שהם צריכים זה הכשרה והדרכה, שתספק להם כלים להסתדר בעצמם ולא להיות יותר זקוקים לסיוע. זאת הסיבה שהם כל כך מעריכים אותנו".

בעיני לוי, הפעילות של מש"ב משקפת את התכונות הטובות ביותר שיש לחברה הישראלית להציע.  "אין מדינה בעולם שכמונו פותחת את הלב לאחרים בלי לצפות לשום דבר בתמורה", הוא טוען.

נשיא צ'אד, אידריס דבי. תצלום מתוך ויקיפדיה

אולם, גם אם זה לא העיקר, האם אנחנו הישראלים אכן לא מקבלים שום דבר בתמורה? לוי סבור שהתמורה אמנם לא ישירה, אך הסיוע למדינות המתפתחות חוזר אלינו באופן עקיף. הוא מדגים זאת באמצעות ביקורו ההיסטורי של נשיא צ'אד, אידריס דבי, לפני מספר חודשים בישראל. "כבר שנים ישראל מחפשת להדק את היחסים עם מדינות אפריקה, וביקורו של הנשיא דבי ממחיש את הצלחת מאמצינו", טוען לוי. במהלך ביקורו בארץ, נשיא צ'אד ביקר באתרי חקלאות מתקדמים יחד עם נציגי מש"ב, כגון קיבוץ חצרים. נוסף על כך, הם ביקרו יחד בבית חולים סורוקה בבאר שבע, ונציגי מש"ב הציגו בפני הנשיא דבי פרויקטים שונים למאבק בתמותת פעוטים.

ישראל בעצמה חיה במציאות לא פשוטה, ולא חסרות לה בעיות וסכסוכים משלה. אבל פעילות מש"ב עשויה ללמד שהיא איבדה את חזון העזרה לזולת והתרומה לעולם. או כפי שבן-גוריון ניסח זאת: "ההיסטוריה לא פינקה אותנו בכוח, בעושר, בשטחים רחבים וברוב עם, אבל היא העניקה לנו תכונה מוסרית ואינטלקטואלית בלתי מצויה, והיא מזכה ומחייבת אותנו להיות אור לגויים".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת

*

כללי     
{ לכתבה "הסוכנות לענייני אור…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות