מפעילי עמוד הפייסבוק (והאתר) "סיקרט תל אביב". ג'וני סטרק (הקרוב למצלמה). רק רצה למצוא חברים לשתות איתם בירה

הסוד הכי גלוי בעיר

כשג'וני סטרק, צעיר אנגלי ממנצ'סטר, הגיע לישראל, הוא התבאס שאין לו חברים לצאת איתם לבירה. אז הוא הקים את קבוצת הפייסבוק "סיקרט תל אביב" שתחלוק המלצות וההעדפות ותתווך את העיר לעיניים זרות. עשור אחר כך, הקבוצה (שבינתיים גם יש לה אתר) הפכה למפלצת והיא מונה לא פחות מ-200,000 חברים, כולל אחד, מרק צוקרברג

בחיים, לכל אחד יש את הסודות שלו. יש סוד שהולך איתך עד הקבר, יש סוד שאת תשתפי עם החברה הכי טובה, ויש סודות שחולקים רק עם ההורים. אבל האם שמעתם פעם על סוד שהוא כל כך כמוס, עד שחולקים אותו יחד מעל 200 אלף איש בעת ובעונה אחת? הסוד הזה הוא בכלל באנגלית, אך כנראה שכל מי שכף רגלו דרכה בתל אביב שמע עליו. מדובר, כמובן, בקבוצת הפייסבוק "סיקרט תל אביב" (Secret Tel-Aviv).

למי שבכל זאת לא שמע על "סיקרט תל אביב", זהו עמוד פייסבוק שמאגד אנשים ממקומות שונים בעולם שעברו לגור בישראל, או שמבקרים כאן כתיירים (בנוסף לישראלים מבטן ומלידה שהצטרפו גם עם הזמן). יש שם המלצות לאירועים בתל אביב וגם מחוצה לה, דיונים על איפה ניתן למצוא את החומוס הטוב ביותר בעיר, במה לפרסום דירות להשכרה, סיפורים אישיים, סיפורים הזויים ובעצם כמעט כל דבר שתוכלו לחשוב עליו שמתרחש ברגע זה בעיר. עם הזמן העמוד הפך בעיני לא מעט אנשים – רובם זרים – לסמכות העליונה בשאלה: מה שווה לעשות בתל אביב.

לא עמוד. קבוצה

הכל התחיל כשבשנת 2009 עלה לארץ ג'וני סטרק, היום בן 38, אז צעיר אנגלי מהעיר מנצ'סטר, והחל ללמוד באולפן בתל אביב. "בשביל המזג אוויר ובשביל החומוס", לדבריו. אבל לא הכל היה ורוד: "בתקופה ההיא היה לי נורא משעמם", הוא מספר, "מצאתי את עצמי כל יום, אחרי הלמידה באולפן, די בודד, בלי יותר מדי חברים לבלות איתם, לא דובר השפה, והחלטתי שאני חייב לעשות עם זה משהו". כל מה שסטרק רצה זה למצוא כמה אנשים שנמצאים בסטטוס דומה לשלו, ולצאת איתם לשתות בירה. "ראיתי שיש קבוצות כמו 'סיקרט לונדון' או 'סיקרט ניו-יורק, שמטרתן להמליץ על מקומות מגניבים לצאת אליהם, אז אמרתי: למה שלא יהיה גם 'סיקרט תל אביב'?". אז הוא ייסד את הגרסה התל אביבית של הסוד.  

עם הזמן, עמוד הפייסבוק – שסטרק מפציר בי לקרוא לו קבוצה, "כיוון שזו קהילה משותפת שבה מפרים אחד את השני, ולא עמוד שהפעילות בו חד צדדית" – תפסה תאוצה. בחלוף חמש שנים מיום הקמתה, היא מנתה כ-30 אלף חברים, וסטרק הבין שיש לו משהו די גדול ביד. הוא החליט להפוך את הקבוצה לעסק. "מעבודה של חצי שעה ביום בפייסבוק, זה הפך לכל מה שאני עושה", הוא אומר. בשלב הבא גייס צוות, ויחד עם בחור ישראלי בשם אוראל אלימלך, הם בנו בשנת 2015 גם אתר עצמאי של "סיקרט תל אביב".

סטרק: "בהתחלה האתר אמור היה להיות מעין אתר הכרויות, כמו טינדר, אבל היום אנחנו ממוקדים על השָמה של עובדים במקומות עבודה, ומשם רוב ההכנסות". כלומר, החברות השונות משלמות עבור הבמה שהם מעניקים להן באתר על מנת לפרסם את המשרות, ועבור השתתפות בכנסי גיוס ש"סיקרט תל אביב" עורך. לסטרק היה חשוב להדגיש ש"זה שהפכנו את זה לעסק, לא אומר שזה חסר נשמה, אנחנו עוזרים להמון אנשים. דרך הקבוצה אנשים יצרו חברויות, מצאו דירות, עבודות ויש כאלה שגם נשואים היום בזכות היכרות בקבוצה שלנו".

לא ימין ולא שמאל

אז איך זה עובד? ברוח האתר, באמצעות נבחרת טרנס-אטלנטית מרשימה. כיום אפשר למצוא בצוות של סטרק את ג'ונתן קלירפילד, צעיר ממוצא אמריקאי, שאחראי יחד איתו על הניהול בפייסבוק. טרה מאטה, מקסיקנית שהתגוררה תקופה קצרה בלבד בישראל, אחרי ששהתה פה עם משלחת יהודית, היא האחראית על התוכן והניוזלטר שיוצא אחת לשבוע – והיא עושה את זה בכלל מביתה במקסיקו. פרנדדה הברזילאית, שאחראית על העיצוב הגרפי ובין היתר היא גם אשתו ואם ילדו של סטרק, עוזרת גם היא בהפעלה השוטפת. ויש עוד כמה חברים.

אחת לשבוע הם מכנסים ישיבה חוצת-יבשות בסקייפ שמתמקדת בניוזלטר ובאירועים שחלים באותו השבוע. כשהם דנים בבחירת ההמלצות, לא יהיה מוזר לשמוע משפטים כמו: "הרצאה על טיפול בטראומה בדרכים אלטרנטיביות? לא יודע אם נכניס. אה, יש בזה שימוש בסמים פסיכוטיים? אוקיי, נשמע טוב. נקרא לזה 'הרצאה על טיפול ב-MDMA'".

הסלקציה המתוארת כאן נעשית לפי מספר פרמטרים: ראשית, זה צריך להיות בחינם. שנית, הם מתעדפים אירועים שמתקיימים בשפה האנגלית. אלה יכולים להיות אירועי ענק שמאות אנשים אישרו אליהם הגעה, אבל גם אירועים שפחות מעשרים איש אישרו שיגיעו – במקרה כזה, סביר שהם נכנסו ללופ מכיוון שאנשי האתר זיהו בין המאשרים מובילי דעה, או סתם אנשים שנראים להם מגניבים. במיוחד ניתן דגש לאירועים שמקדמים היכרות בין אנשים. כמו כן, לסטרק וצוותו יש חוק נוסף: לא מקדמים אירועים שמתרחשים בשישי בערב. "לדעתנו השבת צריכה להיות זמן למשפחה וחברים, ושכל אחד יבחר איך הוא רוצה לנצל את השבת שלו".

עם זאת, סטרק מוסיף שאם יש אירועים כמו "פיקניק המוני בים" או אירועים מאחדים אחרים, הם ימליצו עליהם אפילו שהם בשבת, כי יש בהם אלמנט של "שיח וקירוב לבבות". על אף האג'נדה הזאת, סטרק וחבריו מתעקשים שאין להם שום עניין בכפייה דתית, ואין להם בעיה שמשתמשים פרטיים מפרסמים אירועים המתרחשים בשבת. ובכלל, הוא אומר, "אנחנו משתדלים להימנע מנקיטת כל אג'נדה פוליטית של ימין או שמאל. אנחנו לא מאפשרים דיונים פוליטיים, או ויכוחים באופן כללי שנוגעים לנושאים שעשויים להיות יותר רגישים וליצור שיח פוגעני בקבוצה".

יש בזה משהו מעט מוזר, משום שבמובנים רבים, 'סיקרט תל אביב' מהווה את קולה של העיר תל אביב, או לפחות קול מרכזי בה – היא מעבירה את מה שמתרחש בעיר, לרשתות החברתיות. "50 אחוז מה'מילניאלז' של העיר רשומים בקבוצה", כפי שמתגאה סטרק. אז אם כך, איך ייתכן שלא מיוצגות בה שלל ההפגנות שמתרחשות בעיר לעתים כה תכופות? על כך עונה סטרק, "זה נכון, ויש אירועים רבים שאנחנו פשוט לא יכולים לברוח מהם, כמו מחאת הלהט"ב, או המחאה של עולי אתיופיה שהיתה לאחרונה. אם אלו אירועים בעלי משקל רב בעיר, ובעלי שיח חברתי, אנחנו נאפשר אותם". ועם זאת, מהדברים של סטרק אפשר להבין בדיוק אילו אירועים לא ייכנסו ללופ.

כשצוק ביקש להצטרף

הצוות מעיד כי בגלל שהקהילה כל כך גדולה, מאוד קשה לפקח אחר הפוסטים השונים. "אנחנו משתדלים לאשר כל פוסט שעולה", אומר סטרק. השאלה מה ראוי ומה ראוי להיחסם מעסיקה אותם באופן יומיומי וגוזלת חלק ניכר מזמנם. סטרק אומר שככלל, "אנו לא מאשרים פוסטים שהם נגד ישראל", ואף מוסיף את הכותרת: "F**k BDS" להמלצות על הופעות של אמנים מחו"ל. לאמור, הם הגיעו הנה על אפתה ועל חמתה של התנועה ששמה לה למטרה למנוע אירועי תרבות בארץ.

כך שאחרי הכל, הפוליטיקה לא לגמרי בחוץ. לסטרק יש כמה סיפורים מעניינים בהקשר הזה. למשל, "במהלך צוק איתן, כשהיו אזעקות בתל אביב, הקבוצה הפכה למקום חשוב על מנת להבין מה קורה. השתדלנו להעביר מסרים מרגיעים כדי לעזור לתושבים הלא-מקומיים להרגיש בטוחים יותר". בנוסף, סיקרט תל אביב נותנת במה לארגונים יהודיים כמו "נפש בנפש" ו"מסע" כדי לקדם עצמם ללא תשלום. ועוד על האג'נדה: עזרה בשאלה "היכן מחלקים דוחות על נסיעה באופניים על המדרכה". "זה חשוב כי זה יוצר מודעות לנושא", אומר סטרק. כמו כן הוא מוסיף שחלה עלייה בדיווחים ובתלונות על הטרדות שמשותפים בקבוצה מאז תנועת MeToo#.

סיקרט תל אביב גם לא נמנעת מקצת אבק כוכבים. הם מתפארים בחברוּת בקבוצה של זוכת האירוויזיון, נטע ברזילי, ושל כוכב הרשת הבינלאומי "נאס דיילי" (נאסר יאסין). סטרק אף טוען שבזכות הקבוצה יאסין הכיר את בת זוגו. אבל כמובן שהגושפנקא החזקה ביותר שקיבלה הקבוצההיא ההצטרפות של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. לא פחות. "ראינו שיש בקשת הצטרפות לקבוצה, ופתאום כתוב מארק צוקרברג. התלבטנו אם לאשר אותו או לא", סטרק צוחק. ההצטרפות עוררה רחש-בחש ולא מעט פוסטים שמטרתם היתה, בגדול, למשוך בצמותיו המטפוריות של צוק. אלא שלבסוף רובם נחסמו כדי לא להפריע את שגרת הגלישה שלו.

מארק צוקרברג בשר, דם ואותיות מגיב בעמוד הקבוצה

סטרק והצוות שלו מדברים על אידיאלים גדולים שגורמים להם לפתח עוד ועוד את הקבוצה. בגדול הם מכוונים לשלוש מטרות עיקריות: לעזור לתושבי-חוץ להתמקם בישראל, לעזור לעסקים בגיוס עובדים ממדינות דוברות השפה האנגלית (ושפות אחרות), ולשלב בין ישראלים ועולים בצורה הטובה ביותר, כי לטענתם זו הדרך היחידה להבטיח שהשהות שלהם בארץ תהיה ממושכת.

"אנשים עוזבים את ישראל כי אין להם חברים, או עבודה. אנחנו רוצים לעזור לאנשים להתאקלם, ואנחנו מרגישים שהעבודה שלנו מתגמלת". הם מדגישים שהקבוצה איננה קבוצה יהודית, ולא פחות חשוב להם לעזור גם לתושבי-חוץ שאינם יהודים. בשלב הזה פרננדה, אשתו של סטרק, זזה טיפה באי נוחות ומספרת שגם היא בעצמה עדיין לא מרגישה כאן ממש בבית. סטרק מביט בה ואומר: "אנחנו עובדים גם על זה, ואני יכול להגיד אנחנו בהחלט בדרך לשם".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת *

טכנולוגיה כללי מגזין רשתות חברתיות          
{ לכתבה "הסוד הכי גלוי…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות