כותרת "ידיעות אחרונות" ביום למחרת רצח רבין. נחום שחף לא קונה את הגרסה הרשמית לרצח. תצלום מתוך ויקיפדיה

שקט, קושרים: היכרות עם שני הקונספירטורים האהובים על הרשת הישראלית

האחד מאמין באחוות סודיות שמנהלות את העולם. השני משוכנע שלא יגאל עמיר רצח את רבין. ביחד הם אחראים על לא מעט מתעבורת הרשת של תיאוריות קונספירציות עבריות. אלעד פרסמן, הייטקיסט בן 33, ונחום שחף, פיזיקאי בן 72 ומי שפענח את רצח הילד מוחמד א-דורה, מכניסים אותנו לעולם האפל של תיאוריות הקשר. או כמו שפרסמן קורא לזה: "האל-קעידה של האינטרנט"

"מישהו במשטרה נתן הוראה לכל השוטרים שהיו במקום לשקר. איך ייתכן שהגיע דם לדף של 'שיר לשלום' שנמצא בכיס מלפנים, כאשר הקליעים של יגאל עמיר פגעו מאחור?".

זהו טיעון אחד מיני רבים שמשמיע הפיזיקאי והמומחה לבליסטיקה, נחום שחף, בנוגע לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. עד לפני מספר שנים, מעטים האנשים שהיו מעזים לתמוך בו בגלוי. השנה, לעומת זאת, בסקר שערכה חברת החדשות, התברר שרק 60% מהציבור סבורים שיגאל עמיר רצח את רבין. 20% השיבו שהם מאמינים שעמיר איננו הרוצח, או שקיבל סיוע מהשלטון.

את השינוי החד הזה אפשר להסביר בעיקר על ידי התזוזה ימינה שהתרחשה בעמדות החברה הישראלית בשנים האחרונות. אבל לא רק. סיבה נוספת, כך נראה, היא התגבשותה של קהילה די משפיעה, המונה כיום כבר כמה אלפי אנשים, שמסורה לתיאוריות קונספירציה. היא נהנית מאוד מעליית הרשתות החברתיות בשנים האחרונות, המאפשרות הצגת עמדות וטענות שחורגות מהקונצנזוס, ללא סינון או בקרה, לטוב ולרע.  

הקונספירציה, יש לומר, היתה עמנו עוד הרבה לפני פייסבוק. היא צצה בהקשר של אירועים היסטוריים רבים: האם אכן היתה נחיתה על הירח? האם לי הארווי אוסוולד אמנם ירה בג'ון פ. קנדי? האם הפיגוע בבנייני התאומים באמת התבצע על ידי אל קעידה? ומה עלה בגורלו של הראפר טופאק? כל הסוגיות האלה גררו אינספור ויכוחים יצריים, ופרנסו לא מעט תיאוריות קונספירציה מפורטות.

לפי ויקיפדיה, "קונספירציה מסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על בסיס ההנחה שגורמים רבי-כוח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור." אלעד פרסמן הוא בין האחראים להפצה של תיאוריות מהסוג הזה, ולעתים לגיבושן. פרסמן הוא מייסד אתר הקונספירציות הגדול ביותר בישראל, "קונספיל". הוא מתפרנס מחצי משרה בהייטק, בתחום מסדי נתונים, וכדי לתפוס אותו לשיחה צריך להמתין לשעה 23:00 בלילה, רק אז הוא מתפנה מעיסוקיו. עובדה שמשתלבת היטב עם הדימוי של קונספירטור מקצועי.

תחביבים: אחוות סודיות

פרסמן, בן 33, הוא בוגר לימודי פילוסופיה שמתגורר בתל אביב. הוריו חובבי ארכיאולוגיה וסבו החזיק בביתו ספרייה גדולה על תורת הנסתר. הוא ייסד את האתר בשנת 2008. בראש עמוד הבית שלו מתנוסס המוטו: "אל תאמין בכלום עד שלא הוכחת זאת בעצמך".  

שיטוט קצר באתר מגלה מושגים מוכרים מעולמות הקונספירציה, כמו "אחוות סודיות ו"סדר עולמי חדש" – שניהם מרמזים על כך שקיימת בעולם אליטה כוחנית שפועלת מאחורי הקלעים ושולטת למעשה בעולם כולו, כשהיא שמה ללעג את ריבונותן של המדינות השונות. פרסמן מעיד שהאחוות הסודיות הן תחום הקונספירציה האהוב עליו.

פרסמן (עומד, עם החולצה הבהירה) בהרצאה. צילום: דריה קפלר

"כדי למכור את הרעיון של ההסכם, העמותות של 'השולחן העגול', כמו קרן פורד או קרן רוקפלר, מעבירות כספים לעיתונאים ומובילי דעה בתחום הביטחון, בכל העולם. כל זאת כדי שהציבור ישתכנע ויאמין שזה הדבר הנכון לעשות". הוא מוסיף שאם יש גוף שאיננו חלק מאותה אחווה – לשם המחשה, תאגיד נפט – אז ה"שולחן העגול" ידאגו לשלם לארגוני שמירה על איכות הסביבה כדי שיצאו להפגין נגדו, רק כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם-עצמם.

אז איך זה בדיוק עובד? פרסמן מספר בלי להתבלבל שיש רשת אוניברסלית של מועצות, שבראשן עומדת אחווה בשם "השולחן העגול", שמשפיעה עמוקות על סדר היום הציבורי בעולם כולו. חלק מדבריו נסמכים על הספר "טרגדיה ותקווה" של קארול קוויגלי, שמתאר בפורטרוט את פעילותן של אותן מועצות עלומות. פרסמן מוצא את התיאורים הללו כאמינים, ומבחינתו אפשר ללמוד מהם מה ההיגיון המנחה מאחורי תהליכים שונים שמתרחשים בעולם. כדוגמה לכך הוא מציג את נושא הגרעין האיראני.

מפיצים אמת, עובדות והטרלות

קשה להתעלם מהדמיון בין התיאורים של פרסמן לפרוטוקולים של זקני ציון – אותו מסמך מזויף שהפיץ שלטון הצאר ברוסיה בתחילת המאה ה-20. המסמך תיאר כיצד היהודים מתכננים פעילות גלובלית המשולבת בייצור טרור, שטיפת מוח ושליטה על כלכלת העולם, ושימש לימים כאחת ההצדקות של הנאצים ושל גורמים אנטישמיים נוספים.

כשהוא נשאל על ההשוואה, פרסמן מודה שיש דמיון, אך מצביע על העובדה שהפרוטוקולים הללו הוכחו כזיוף. "מאוד נוח להסתכל על העולם הקונספירטיבי כקנוניה יהודית", הוא מוסיף, "ואדם שנוטה לקונספירציות מיד יחשוד כשיראה שארבעת נגידי הבנק האחרונים בארצות הברית הם יהודים ממוצא אשכנזי. אבל ההסבר לכך שיש הרבה יהודים בעמדות מפתח הוא רמות האיי-קיו הגבוהות שלהם, ביחס לקבוצות אתניות אחרות" – עוד משפט שמחליק בגרונו של הקורא הסביר כמו קניידלע מפסח שעבר.  

מקורות המידע של האתר הם אתרי חדשות מרכזיים ושוליים כאחד, לצד פרוטוקולים רשמיים של דיונים מבתי משפט. "אם יש נושא שמעניין אותי כרגע, אני מחפש עליו בגוגל ועוקב אחר שינויים בסיקור, או אחרי מידע חדש שמתפרסם לגביו. כך אני בעצם מרכיב פאזלים – שומר מידע בצד, עד שעובר מספיק זמן ופתאום דברים מתחברים לי".

הוא מוסיף שאחד היעדים שלו הוא להנגיש חומרים קונספירטיביים לקהל קורא העברית, וטוען שגם "עיתונאים מוכָּרים" קוראים את התכנים שהוא מעלה, "כי מעניין אותם מה קורה במחוזות האלה. אנחנו האל-קעידה של האינטרנט". מצד שני הוא לא מכחיש שיש באתר לא מעט כתבות שאינן מתבססות על עובדות בדוקות. "אנחנו לא מתיימרים להיות אתר חדשות – אנחנו אתר קונספירציה", הוא מבהיר. אז איך אדם שכה חשובה לו הנגשת האמת, מפיץ תוכן לא מבוסס? פרסמן משיב שלא פחות משחשובה לו האמת, חשובה לו המלחמה בתופעת הפוליטקלי קורקט. "לכן אנחנו מפיצים גם הטרלות באתר, כדי למגר את התופעה".

קונספירטור מדור אחר

נחום שחף, בן ה-72 מרמת גן, הוא מדור אחר של קונספירטורים, ואף נחשב לאחד מסמלי הקהילה המקומית. כפיזיקאי וכמומחה בליסטיקה, הוא חתום על לא מעט פיתוחים בתעשיות הביטחוניות, בעיקר בתחום מערכות הצילום. בין השאר זכה בפרס משרד המדע ליצירתיות מדעית על פיתוח אלגוריתם לדחיסת וידאו.

על סמך הרקע שלו בתחום, שחף לקח חלק בהובלת החקירה הצה"לית בפרשת הירי בילד הפלסטיני מוחמד א-דורה. בעזרת יצירת העתק של המבנים מהאירוע בנצרים, ניתוח של בליסטיקת הירי וצפייה בסרטונים במהירות איטית, שחף גילה שמותו של הילד בן ה-12, אשר תועד והופץ בעולם והפך לסמלה של האינתיפאדה השנייה מבחינת הפלסטינים, לא קרה בעקבות ירי צה"לי.

שחף מתאר בכעס איך שכשפענח את הפרשה, במערכת הביטחון בחרו שלא לקבל את ממצאיו, בין השאר – לטענתו – משום שהוא מחזיק בדעה מוצקה לפיה רצח רבין אירע בצורה שונה מהגרסה הרשמית. רק עשור אחרי שהציג את גרסתו למותו של א-דורה לראשונה, התקבלה גרסתו על ידי המדינה.

שחף טוען ש"יש שתי תפיסות מטופשות שמסתובבות בשטח. האחת רואה בכל דבר קונספירציה. והשנייה – שהיא הרבה יותר אידיוטית – מאמינה בעולם טהור, ללא שקר, ללא הונאה וללא קונספירציה". מלכת הקונספירציות לדעתו היא שטיפת המוח שנעשית לאנשים לפיה אין שום ממש בקונספירציות. "לקבל מידע כקביעה מוחלטת על אף שהעובדות מוכיחות אחרת, היא הטיפשות הגדולה ביותר", הוא טוען, ומדגיש שגם הוא מונע מחיפוש האמת. כל מה שהוא יודע, הוא מצטט את סוקרטס, זה שהוא לא יודע, ולכן הוא "בודק שוב ושוב את הפרטים – כי רק כך ניתן לגלות דברים חדשים".

שחף טוען שלחיות עם "אמת שהרוב הגדול לא מוכן לקבל" זה מקור לתסכול גדול. הוא אף משבח את האתר של פרסמן, בטענה שהוא "רציני מאוד". "זה אתר חשוב, הוא עוזר להיפטר מתפיסת האנטי-קונספירציה האידיוטית שהופכת אותנו לעדר צאן. פרסמן הוא בחור גאון, מבריק ויש לו ביצים של פיל".

שחף מאשש את ההנחה שהקונספירציות משגשגות לא מעט בזכות הרשת החברתית. הוא מספר שתגובות לפוסטים שפרסם בפייסבוק מלמדות ש"חלה לאחרונה עלייה אסטרונומית בכמות האנשים שחושבים שיגאל עמיר לא רצח את רבין".

איזהו קונספירטור

"תחביב" אחר של שחף הוא הניסיון להוכיח שהנחיתה על הירח אכן התרחשה – במקרה הזה, דווקא בניגוד לתנועת גלגלי הקונספירציה. הוא ניתח תיאוריות שהעלו קונספירטורים והפריך אותן לטענתו. הטענה שלא רואים כוכבים באף אחת מהתמונות מן הנחיתה ולכן אין מדובר בירח, נענית אצלו בהסבר על גבולות צמצם המצלמה. את הטענה על כך שצל הדגל האמריקאי מוטל בזווית בלתי הגיונית, הוא מסביר בעזרת שימוש בגאומטריה.

גם לפרסמן חשוב להדגיש שהוא מוצא את עצמו מדי פעם מפריך הקונספירציות – הכל בהתאם לעובדות. הוא מספר למשל שהאגודה הוותיקה "הבונים החופשיים", שפעילה עד היום, דווקא אינה אחווה קונספירטיבית, בניגוד למה שלפעמים נטען לגביה.

בעבר, מחקרים שנערכו בנושא טענו שאנשים עם גישה קונספירטיבית לחיים הם בעלי יכולות אנליטיות נמוכות ולכן נוטים לקבל גישות מוטות. אבל לפי מחקר אחר שפורסם בכתב עת האירופי לפסיכולוגיה חברתית בשנת 2017, דווקא אנשים עם צורך גבוה בתחושת ייחודיות עשויים לאמץ דעות בלתי פופולריות.

לא קשה להבחין כיצד גם פרסמן וגם שחף הם אנשים די יוצאי דופן. שניהם משכילים, טכנולוגיים ומוקסמים מרעיונות. גם ההבדלים ביניהם ניכרים. התחושה העיקרית בשיחה עם פרסמן זה ששאיפתו העיקרית היא לתקוע אצבע בעין. אצל שחף לעומת זאת דומיננטיים התסכול והכעס על כך שהזרם המרכזי לא מאמץ את כל טענותיו.

שניהם, על כל פנים, ניחנים ברצון עז לשכנע בעמדותיהם. לשם כך הם קשובים מאוד למאזין – אליי – ועוקבים אחרי סימנים להבנה בצד השני. ייתכן שכמו שהמחקר שהוזכר קודם מצא, האמונה בתאוריות חלופיות אכן נובעת מהרצון להיות שונה, ואולי, רק אולי, ייתכן שיש גם שמץ של אמת בדבריהם. שחף מצטט את עתיקי הפילוסופים באומרו שהספק הוא הבסיס לחשיבה אינטלקטואלית, ועל כן, ניתן ורצוי להתווכח על הדעות, על העובדות וגם על דפוסי הפעולה. השאלה, כמו תמיד, היא: מהו הגבול.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת *

כללי מגזין רשתות חברתיות תקשורת תרבות          
{ לכתבה "שקט, קושרים: היכרות…" התפרסמה תגובה אחת }

1 {דניאל}

כתבה מצויינת, אני מרגיש שלמדתי המון על תרבות הקונפירציה.. תודה!

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות