ציוד הכרחי לאקדמאי המסיים. אחוז האקדמאים במגזר הערבי עלה בכ-80% בתוך עשור
צילום: Rawpixel.com / Freepik

לדעת שלוש שפות נוספות רק כדי להצליח להתקבל לאוניברסיטה

בשנים האחרונות נרשמה עלייה יוצאת דופן במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה. איך זה קרה, כיצד ההצלחה מתחילה כבר בבתי הספר, מדוע עדיין יש מקום גדול לשיפור, ולמה הפכה הבחינה הפסיכומטרית לסיוט עבור מועמדים ערבים ללימודים גבוהים (הרמז בכותרת)

במהלך העשור האחרון מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה הישראלית רשם זינוק של כמעט 80%. לפי המועצה להשכלה גבוה, בשנה שעברה (2017\2018) למדו בישראל 48,627 סטודנטים ערבים שהיוו 15% מכלל הסטודנטים הלומדים בישראל, זאת לעומת 22,531 סטודנטים ערבים שלמדו באקדמיה בשנת 2006, והיוו כ-9.7% מכלל הסטודנטים בישראל.

השיפור הדרמטי הושג ברובו הודות למספר תוכניות שמפעילה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ובראשן תוכנית רואד שב-2018 תוקצבה בסכום של 4.2 מיליון שקלים. במל"ג מרוצים מהתוצאות ומעוניינים להרחיב את העלייה לקהלים ולאוכלוסיות נוספות בישראל, בראש וראשונה לאוכלוסייה הבדואית בנגב שהיא בעלת הייצוג הנמוך ביותר במוסדות להשכלה גבוה בישראל. בוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוה מעוניינים גם להעלות בהדרגה את תקציב התוכנית, כך שעד שנת 2023 הוא יוכפל.

לימודים אקדמאים הם נדבך ההשכלה האחרון שאדם עובר בחייו, לרוב אחרי 12 שנות לימוד בבית הספר. לפיכך, הרציונל של תוכנית רואד ("פורצי דרך" בערבית) הוא שעל מנת להגדיל את הייצוג באקדמיה, יש לטפל קודם כל בבתי הספר. התוכנית פועלת בבתי ספר בכ-70 ערים וכפרים ברחבי המדינה. היא מציעה מגוון שירותים, הן בזמן התיכון והן לאחריו, שנועדו להכין את הצעירים הערבים בצורה המיטבית ללימודים האקדמיים: היא כוללת ייעוץ והכוונה, קורסי פסיכומטרי, סיורים אקדמיים ועוד.

 ואכן, על פי דוחות משרד החינוך והמרכז לחופש מידע של הכנסת, עולה שבמהלך 15 השנה האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית גם בחינוך בבתי הספר במגזר הערבי. כך למשל, ציוני המיצ"ב משנת 2017, שנועדו לבדוק את רמת תלמידי בתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים, הראו עליה ביחס לציונים של 2008, אשר הצביעו על היעדר שליטה במקצועות הריאליים. כמו כן, נרשמה גם עלייה באחוז הזכאות לבגרות בעשור האחרון בקרב תלמידי תיכון מהמגזר הערבי – הוא עומד כיום על כ-59.1%, לעומת 45.5% ב-2008. התשתית הזאת היא שאפשרה את הגדלת הייצוג המסיבית באקדמיה.

בעיית הבחינה הפסיכומטרית

ד"ר יוסף משהראוי, מרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה וראש הוועדה להנגשת תכניה של אוניברסיטת תל אביב למגזר הערבי, מסביר בראיון ל"כותרת" על פעילותה של הוועדה, ועל הקשיים שאיתם מתמודדים הצעירים הערבים בתחום החינוך.

"המטרות העיקריות הן להגדיל את כמות הסטודנטים הערבים באקדמיה תוך חיזוק של תחושת השייכות שלהם לאוניברסיטה. לשם כך, אנחנו מנסים להנגיש את האינפורמציה של האוניברסיטה לצעירים הערבים כדי שיידעו אילו אופציות קיימות בפניהם וכך יגדילו את סיכויים להתקבל ללימודים", הוא מסביר.

ד"ר יוסף משהראוי, ראש הוועדה להנגשת תכניה של אוניברסיטת תל אביב למגזר הערבי. צילום: ינאי דוד מגדל

משהראוי מוסיף שהמודעות לחשיבותה של השכלה בחברה הערבית קיימת בהחלט, אבל הסיבה העיקרית שבגינה המגזר הערבי מיוצג עדיין בשיעורים נמוכים באוניברסיטאות היא קשיי ההתמודדות עם השפה. המכשול המשמעותי ביותר עבור צעירים ערבים בדרכם ללימודים גבוהים הוא המבחן הפסיכומטרי, חרף העובדה שהוא מתקיים גם בשפה הערבית. זאת משום שבערבית קיים פער משמעותי בין השפה המדוברת, היומיומית, לבין השפה הספרותית שבה כתובות הבחינות – ולעובדה זו השפעה מכרעת על מידת הבהירות של הבחינה, ועל היכולת להתמודד עמה.

"כשבונים את הבחינה הפסיכומטרית היא נכתבת קודם כל בעברית ולאחר מכן מתרגמים אותה לערבית – וכתוצאה מהתרגום הקוהרנטיות שלה נפגעת", מסביר משהראוי. "זה קורה משום שבתרגום לא תמיד משתמשים במושגים הנכונים. בנוסף לכך הבחינה הפסיכומטרית מושתתת גם על מהירות וגם על חשיבה דידקטית, ולכן הרבה פעמים השפה הספרותית לא משתלבת כראוי בחשיבה האוטומטית אשר נדרשת מהנבחן. שפת הבחינה הערבית הספרותית היא בעצם שפה שנייה לכלל הערבים בארץ, זאת משום שהשפה הראשונה היא הערבית המדוברת. ולכן כבר בעצם עשיית הבחינה בערבית ספרותית יש משום עליית מדרגה".

והצרות לא נגמרות כאן. "לאחר מכן יש את השלב השני", ממשיך משרהאוי, "בחינת היע"ל בעברית שהיא השפה השלישית, ואחריה את בחינת האמי"ר באנגלית שהיא כבר השפה הרביעית; כלומר הסטודנט הערבי צריך לעבור ארבע משוכות שפתיות בשביל להצליח בבחינת הפסיכומטרי וכל זאת רק על מנת להתקבל לאוניברסיטה או למכללה".

לפי הנתונים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, במהלך ה-15 שנים האחרונות נרשמה עלייה של 90% במספר הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה הערבית. אבל למרות העלייה הניכרת במספר הנבחנים, הציון הממוצע של הנבחנים בערבית חווה עליה מתונה בלבד, ונכון לשנת 2017 הוא עומד על 488 – נמוך משמעותית מהממוצע הארצי העומד על 548.

ד"ר משרהואי, אז כיצד אתם מנסים לגשר על הפערים הללו?

"הרבה מהפעילות היא לנסות ולחזק את שפת האם, ובאמת ערבים מהצפון ומהמשולש נמצאים במצב טוב יותר באופן יחסי משום ששם מדברים בעיקר בערבית; זה בניגוד לערים המעורבות כמו יפו, לוד ורמלה – שם המצב מאוד קשה. זה קורה בגלל שהם מדברים גם בעברית וגם בערבית וכתוצאה מכך השליטה שלהם בשתי השפות היא חלקית".

כתוצאה מהקשיים הללו, חלק לא קטן מהצעירים הערבים פונים ללימודים מחוץ לישראל. "יש כיום 15 אלף סטודנטים ערבים הלומדים מחוץ לישראל, רובם המכריע בשטחים, בירדן ובמזרח אירופה. הכמות הזאת גדלה באופן דרמטי כתוצאה ישירה מקושייה של הבחינה הפסיכומטרית. אני רואה בזה הפסד של הכוח המשכיל שצריך ללמוד כאן. כמובן גם שברוב המקצועות, הסטודנטים הללו יצטרכו לעבור בחינה בשביל לעסוק במקצוע שלהם בארץ. כמו כן מחכה להם מחסום שפתי נוסף והוא ראיון העבודה, לכן יש לנו תוכניות שנועדו להכין את הסטודנטים שלנו גם לכל התהליך שקורה אחרי הלימודים – בראיונות עבודה ובקריירה".

היה כל כך נמוך, שברור שתורגש עלייה

מנתונים של המל"ג עולה כי מקצועות הלימוד המבוקשים ביותר בקרב הסטודנטים הערבים הם רפואה ומקצועות העזר הרפואיים, ונכון ל-2018 הלומדים בהם מהווים 27% ו-20%, בהתאמה, מכלל הסטודנטים במגזר. זאת ועוד: בהשוואה לשנת 2010, חלו גידול של 66% במספר הסטודנטים הערבים הלומדים מתמטיקה, וכיום הם מהווים 10% מכלל הסטודנטים במקצוע; וגידול של כ-44% במספר הסטודנטים הערבים במדעי החיים ובמדעים מדויקים, כאשר כיום הם מהווים 13% מכלל הסטודנטים במקצועות הללו.

למרות הנתונים האופטימיים, ד"ר משהראוי קובע שיש עוד מקום רב לשיפור. "האבסורד הוא, שאני נכנס לבית ספר תיכון ערבי עם 600 תלמידי י"ב כאשר רק 60 מתוכם ילכו לאוניברסיטה. אני שואף שהרוב מתוכם ילכו ללמוד לימודים גבוהים. כמו ברבים מבתי הספר היהודיים".

ממחקר של החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב עלה כי אחוזי הנשירה מהתיכון במגזר הערבי כפולים מזה של המגזר היהודי – 21% לעומת 10%. איך אתה מסביר את הפער הזה?

"זה כבר מגיע לתוך העניין הסוציו-אקונומי הכלל ארצי. קיים פער סוציו-אקונומי בין החברה הערבית לחברה היהודית. תקצוב התלמיד הערבי בהשוואה לתלמיד היהודי בבתי הספר הוא אבסורד".

כאן המקום לציין שלפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעסק בחינוך במגזר הערבי בשנת הלימודים תשע“ו (2015/16),  התקציב הממוצע לתלמיד ערבי בחינוך היסודי היה גבוה מהתקציב הממוצע לתלמיד יהודי: 16.7 אלף שקל לעומת 15.4 אלף שקל. אולם, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות התמונה היתה הפוכה: בחטיבות הביניים, 18.7 אלף שקל לתלמיד ערבי לעומת 19.6 אלף שקל לתלמיד יהודי; בחטיבות העליונות, 21.4 אלף שקל לעומת 27 אלף שקל.

"יש פה סיטואציה שצריך לתקן ואכן ישנם ניסיונות לשנות את המצב", אומר משהראוי. "העניין הסוציו-אקונומי הוא חזות הכל – העוני, האלימות, המרחקים והתחבורה הציבורית הלקויה משפיעים על כלל הנושאים והחינוך נמצא ביניהם. אי אפשר להפריד, זה המכלול, זה הכל יחד".

ובכל זאת בכל מה שקשור לייצוג באקדמיה, המגמה הזאת נשברה.

"תראה, מדברים על עלייה בייצוג באקדמיה כי זה היה כל כך נמוך, אז ברור שתורגש עלייה. אני למדתי בבית ספר 'אליאנס' ברמת אביב, בכיתת כימיה, ושם לא כולם היו תלמידים טובים, חלקם היו ממש מופרעים. אבל כשהסתכלתי אחורה, אחרי כמה שנים, כל התלמידים בכיתה הלכו ללמוד לימודים גבוהים. אז אני שואל: למה ההפרדה הזאת? כל מי שנכנס לבית הספר, הרוב המכריע צריך להגיע לאקדמיה".

פונים גם ליהודים, שלא יחששו

ד"ר יוסף משהראוי, בן 52 נשוי ואב לשלושה, מתגורר ביפו מאז שנולד. הוא ואחיו למדו בבית הספר היסודי הצרפתי ביפו ולאחר מכן ב"אליאנס" כאמור. לדבריו, למרות שלאביו לא היתה תעודת בגרות, הוא התעקש על כך שילדיו יזכו להשכלה הטובה ביותר. לאחר לימודיו בבית הספר, עבד ד"ר משהראוי בבית מלון עד שהתקבל ללימודי תואר ראשון בפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב.

"הגישה שלי במסגרת הפעילות שלנו איננה להגיע לאיזשהו מספר – אני שואף להעלאת מודעות מתמשכת, להעלאת המוטיבציה ולעידוד למצוינות. אנחנו רוצים שהסטודנטים הערבים גם יגיעו לתואר שלישי. כמות חברי הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב היא ממש אפסית, רק 1.5%. איך יגיעו להיות דוקטורים אם לא יסיימו קודם תואר ראשון ואחר כך שני, זה נדבך על נדבך, זאת אומרת הכל קשור אחד לשני, ובדיוק מהסיבה הזאת אנחנו פועלים בכל המישורים ויש בהרבה מה להתגאות.

"אני מאוד גאה באוניברסיטת תל אביב על הפעילות המשמעותית ובתמיכה המלאה שלה, על כל מרכיביה, בתוכניות השונות שלנו בתחום. השנה הגיעו יותר מ-4,000 תלמידי י"ב ליום פתוח באוניברסיטת תל אביב; ביום אחד בלבד! במהלך השנה מגיעים אלפי תלמידי י"ב לסיור מודרך במשך יום שלם באוניברסיטה, אלו מספרים חסרי תקדים.

"אנחנו עובדים על האיכות ועל העצמת ההשכלה כי אנחנו מאמינים שברגע שנצליח לשלב את החברה הערבית בתוך הקמפוס – כולם ירוויחו מזה. יש גם עוד מישור שאנחנו מנסים לפעול בו: אנחנו פונים לסטודנטים הלא-ערבים שלא יחששו, אלא להיפך. ברגע שתהיה הבנה שזאת אוניברסיטה וככזאת עליה לייצג את חלקיה של כל החברה והאוכלוסייה במדינה, אנחנו נהיה אוניברסיטה הרבה יותר רצינית ממה שאנחנו כבר".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין "כותרת"*

אוכלוסיות מוחלשות אוניברסיטת תל אביב יחסי יהודים ערבים כללי       
{ לכתבה "לדעת שלוש שפות…" התפרסמו 2 תגובות }

1 {עידו}

כתבה מצויינת ומעשירה

2 {שר}

מאוד מעניין! אבל שכחתם את חיפה :p

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות