עו"ד נועה זלצמן. צילום: שחר תמיר

הנציגים שלכם בכנסת

כשחברה מסחרית רוצה לוודא שהכנסת לא מחוקקת חוקים שיפגעו ברווחיה, היא שוכרת לוביסטים בתשלום. אבל מה יעשה הציבור הרחב, שלא יכול לשלם כדי לשמור על האינטרסים שלו? בשביל זה קיים המיזם החברתי "לובי 99". הכירו האנשים ששומרים על הכיס שלכם (ולא רק)

כל אדם שיפתח את תא הכפפות ברכב שלו, יוכל למצוא שם, בצד רישיונות הרכב וכמה דיסקים מאובקים – גם אפוד זוהר. החל באחד בינואר 2006, כל כלי רכב בישראל חויב לפי החוק להחזיק את חתיכת הבד הזרחנית שתסייע לשמור עליו במקרה של יציאה לא מתוכננת מהרכב בשעות חשכה. העניין הוא, שעל פי תחקיר שפורסם בתוכנית "עובדה" ב-2012, מאחורי החקיקה לא עמדה רק דאגתם של נבחרי הציבור לשלומם של הנהגים התקועים, אלא גם החברה המייצרת את אותם אפודים.

על פי אותו התחקיר, של העיתונאים עמרי אסנהיים ואפרת לכטר, במחסני החברה הבינלאומית נתקעו אז כמויות גדולות של האפודים הזוהרים, ובעזרת הברקה של אותו לוביסט (או בעברית: שדלן), ממשרד "גלעד לובינג", היא הצליחה לחסל את המלאי, להגדיל את רווחיה ואף להבטיח את הביקוש העתידי למוצר, שכן מאותו הרגע כל בעל רכב, אופנוע, או קטנוע נדרש להסתובב עם אפוד.

ואולם, מעבר ליצירתיות ולחדות-מחשבה של אותו לוביסט עלום, מדובר בתופעה – ותופעה מטרידה. הלוביסטים הם מי שמשכנעים לפרנסתם את חברי הכנסת בהכרחיותן של הצעות חוק מסוימות – זאת כדי להיטיב עם שולחיהם כמובן. מי שולח אותם? רוב רובן של החברות המסחריות בישראל נעזרות בלוביסטים – הבנקים, חברות התקשורת, חברות המזון, יצרניות התרופות והרשימה עוד ארוכה. ולא רק חברות מסחריות – גם גופים ללא מטרות רווח, כמו מוסדות חינוך (כמו למשל ויצ"ו, נעמ"ת ועוד).

ביכולתן של החברות הללו לשלם לשדלנים, שבתמורה דואגים לכך שהאינטרסים של בעליהן ייוצגו בפני נבחרי הציבור בכנסת ישראל. ומי דואג לאינטרס הציבורי? או! כאן נכנס לתמונה הלובי הציבורי הראשון בארץ – לובי 99. מדובר במיזם ייחודי שהוקם ב-2015, המקדם את האינטרסים של הציבור הישראלי מול חברי הכנסת בנושאים חברתיים-כלכליים. או במילים פשוטות – של 99% בציבור הישראלי שאינם מיוצגים על ידי לוביסטים בכנסת.

משתמשים באותם הכלים

כיום, עומדות בקדמת לובי 99 שלוש נשים. אחת מהן היא עו"ד נועה זלצמן (28), שהתחילה את דרכה בלובי עוד כשהיתה סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "הגעתי ללובי 99 לפני שנתיים וחצי כתוצאה משיטוט אקראי בפייסבוק", היא מספרת. "נשאר לי בראש השם של הארגון, ולכן כשחיפשו דרך מדור מעורבות חברתית בפקולטה סטודנטים להתמחות בלובי – הצטרפתי. צוות הלובי כלל אז את יאיא פינק (מנכ"ל המיזם), עו"ד לינור דויטש (סמנכ"לית והלוביסטית הראשונה).

"בגלל שהארגון היה אז כל כך קטן, היה לנו חלק ממש מרכזי. בתור הסטודנטית היחידה שלמדה משפטים, יצא לי לעסוק יותר במאחורי הקלעים של הצעות חוק ולכתוב אותן. אחרי התואר עשיתי התמחות במשרד עורכי-הדין ש. הורוביץ וגם שם עזרתי ללובי מאחורי הקלעים. ממש לא זמן הציעו לי להצטרף כלוביסטית השלישית לצד עו"ד לינור דויטש ומרב דוד וכמובן שהצטרפתי בשמחה".

מהו תפקיד הלוביסט?

"הלוביסטים המסחריים, להבדיל מאתנו, מייצגים את האינטרסים של שולחיהם אל מול הכנסת והממשלה. הם עושים זאת בעזרת שני כלים עיקריים – קידום הצעות חוק, או תגובות להצעות חוק קיימות. בדוגמה של מקרה האפודים הזוהרים, שדלנים פעלו לקידום הצעת חוק שיכולה היתה להיות למען מטרה טובה, אבל בפועל עמדו מאחוריה אינטרסים שלא כולנו הכרנו – זו דוגמה לחוק שכולו ביוזמת חברת הלובי לטובת האינטרסים של הלקוח שלהם".

לאחרונה, המציאות זימנה דוגמה נוספת למעורבות בעייתית לכאורה של שדלנים – הפעם באמצעות תגובה להצעת חוק קיימת. בדצמבר האחרון אושרו בכנסת תקנות סימון מוצרי מזון, לפיהן מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ושומן רווי יסומן במדבקה אדומה, כאשר "כל החלטה כזאת האם מוצר יסומן כמזיק, או לא, שווה לחברות המזון האלו מיליונים", כפי שזלצמן מסבירה. "הרי ברגע שמוצר מסומן כמזיק – מן הסתם יש סיכוי טוב שפחות אנשים יקנו אותו. לכן, מאוד משתלם לחברות האלה לקחת לוביסט שייצג את האינטרסים שלהם. זה לא זול, ועדיין משתלם לחברות הללו להשקיע את הכסף, כי במבחן התוצאה זה חוסך להם מיליונים". סימון המוצרים יחל כרגע בשנת 2020 ואפשר רק לשער כי שדלני חברות המזון לא יוותרו בקלות על מאבק בנושא.

בעצם יש פה בעיה מבנית.

"נכון. רובנו חושבים שרוב ההחלטות שנוגעות לחיים שלנו מתקבלות בכנסת לטובת האינטרס הציבורי, אבל בפועל אין מי שמייצג אותנו, כי אין לאדם הפשוט עשרות אלפי שקלים לשלם ללוביסט שיילחם למענו. לכן אנחנו לובי ציבורי של הציבור, שמייצג אותו במוקדי קבלת ההחלטות. אנחנו מתמקדים בנושאים חברתיים וכלכליים ומשתמשים בדיוק באותם הכלים של הלוביסטים, פשוט לא לטובת איזשהו אינטרס מסחרי, אלא לטובת האינטרס הציבורי".

הכניסה למזנון אסורה

אם מקצוע הלוביסט נשמע לכם כמו אפיק פרנסה נחשק, תשמחו לגלות שאין צורך בהכשרה פורמלית, התמחות כלשהי או רישום מוסדר. במשך שנים הסתובבו השדלנים ברחבי הכנסת וקידמו את האינטרסים של בעלי ההון בין נבחרי הציבורי ללא הפרעה. רק ב-2008 הוגדר בחוק תפקיד הלוביסט, על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וגדעון סער (ליכוד). בין השאר, החוק חייב שדלנים לענוד שרוך כתום ולהירשם כלוביסטים באתר הכנסת. ברשימה, לצד שמו של כל לוביסט, מצוינים גם שמות לקוחותיו ומצוין גם האם הוא חבר במפלגה כלשהי. בהמשך, נרשמו ניסיונות לעגן בחוק נהלים נוספים הנוגעים להתנהלות השדלנים, ביניהם גם מכתב רשמי שנכתב מטעם יו"ר הכנסת דאז, רובי ריבלין, ובו נאסרה כניסת שדלנים לאזורי מפתח בכנסת כמו המזנון ומתחם הלשכה המשפטית, למעט מקרים בהם הוזמנו באופן אישי על ידי חבר כנסת.

למעשה, ללובי הציבורי, שהוקם ב-2015, היה גם חלק בתיקון החוק להסדרת עבודת הלוביסטים. "מה שקרה זה, שפנינו לח"כ שהיה בזמנו אלמוני, מספר 16 או 17 בליכוד, ושמו דוד ביטן. הוא היה אז לא מאוד מוכר, אבל כיהן כיו"ר ועדת הכנסת, תפקיד עם הרבה כוח. באנו אליו והצענו לו להוביל אתנו תיקון חקיקה קטן בנוגע ללוביסטים: שבפרוטוקול של הוועדה יירשם מי הלוביסטים שנכחו ואת מי הם ייצגו. אם התיקון הזה היה קיים בזמן חקיקת חוק האפוד הזוהר למשל, היינו רואים שהצעת החוק הזאת רשומה על שם הלוביסט שמייצג את החברה שיש לה את מלאי האפודים ויש סיכוי לא רע שהיתה נדלקת נורה אדומה בנוגע לקשר הזה. ביטן אכן חבר אלינו והצלחנו להעביר במהירות את התיקון. בהמשך העברנו תיקונים נוספים לחוק זה".

דוד ביטן. תומך מפתיע (צילום: Mickyalon, מתוך ויקיפדיה)

כיוון ששדלנים מסחריים מחויבים כאמור ברישום בכנסת, אנו יודעים כי מספרם עומד כיום על 174. אלו האנשים שעושים בפועל את עבודת הלובי, אך מאחוריהם עומדים משרדים שלמים ובהם מחלקות משפטיות, יחסי ציבור, אסטרטגיה ועוד. לובי 99, לעומת זאת, הוקם כמיזם הד-סטארט שגייס כספים לפעילות ראשונית בת שלושה חודשים בלבד. המימון שהתקבל היה גבוה מהצפוי, והספיק לשישה חודשים. בהמשך, כדי לנהל את התקציב בצורה מתוכננת ושקופה, הוחלט לעבור למודל הוראת קבע.

כיום כל אחד יכול להצטרף כחבר על ידי תרומת כל סכום שייבחר בתשלום חודשי קבוע. חברי הלובי מאשרים את התקציב שמוצג באתר הארגון תוך שקיפות מלאה – החל ממשכורות הלוביסטיות שנעות סביב 11,750 שקל בממוצע, ועד עלויות המשרד השונות.

החברים הם אלו שגם בוחרים את הנושאים שיוביל הלובי מול חברי הכנסת. כל חבר יכול להציע הצעה לקידום, ובשלב הבא צוות הלובי מבצע סינון שבו מוודאים כי מדובר בנושא בעל גוון חברתי-כלכלי שמסייע לאינטרס הציבורי ושיעדיו ריאליים. לאחר מכן ההצעות עולות להצבעת חברים. לכל חבר קול אחד, לא משנה אם תרומתו היא 20 או 1,000 שקלים. "בכל נושא שנבחר, אנחנו הופכים להיות מומחי תוכן", מתארת נועה. "לדוגמה, בנושא התחבורה הציבורית שאנחנו מקדמים בימים אלה, אנחנו מבצעים פגישות עם גורמים רלוונטיים, קוראים חומרים ורק לאחר מכן מנסחים את הצעות החוק".

נלחמים על רפורמה בבנקים

בפרפרזה על האמירה הידועה אודות יריביהם מהצד השני של המתרס – לובי 99 מתואר לא פעם כמקף שמחבר בין ההמון לשלטון. עד כה רשם המיזם הישגים משמעותיים בהובלת המאבק הציבורי נגד הסדר החוב של הטייקון אליעזר פישמן; הגשת תיקון להצעת חוק חופש המידע המאפשר הטלת קנסות כבדים על רשויות שאינן עומדות בהוראות החוק; ועוד. בימים אלו פועל כאמור צוות הלובי בנושא ייעול התחבורה הציבורית בארץ, בנושא הרפורמה בבנקים שתסייע ללקוחות לעבור בקלות בין הבנקים השונים, המלחמה בשחיתות השלטון המקומי והרשימה עוד ארוכה.

כמעט שלוש שנים לאחר הקמתו, חברים בלובי, נכון למועד כתיבת שורות אלו, 2,872 אנשים מכל רחבי הארץ – כולם חברים משלמים. בנוסף, צוות הלובי מונה עשרות מתנדבים מתחומים שונים ובימים אלו מתבצע גיוס כספים לצורך גיוס לוביסט ציבורי רביעי.

"חצינו את רף ה-100,000 שקלים בחודש", אומרת זלצמן, ומוסיפה שכל גידול בהכנסות יאפשר לשכור עוד לוביסט ולקדם עוד נושאים. ככל שיהיו יותר לוביסטים, כך יהיו יותר נושאים שנוכל להילחם עליהם. "קיימים עדיין נושאים רבים שלא יצא לנו להתעסק בהם והיינו שמחים, כמו צרכנות ובריאות. כמה שיהיו יותר אנשים וחברים מאחורי הלובי – כך יהיה לנו יותר כוח לקדם את האינטרס הציבורי בפני מקבלי ההחלטות".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

אקטיביזם כללי מגזין מנהל תקין צדק חברתי      
{ לכתבה "הנציגים שלכם בכנסת" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות