אילוסטרציה. צילום: Marco Verch, מתוך פליקר

דור הביט

גל אברמוביץ', סטודנט למדעי מחשב, שילש את רווחיו; דור, ממדעי החברה, נכנס בזהירות ועם מעט כסף; ועמית, סטודנט לניהול, רכש את המטבע הראשון כבר ב-2014. הם לא מתלהבים לדבר על מספרים, אבל כולם מסכימים שהמטבעות הקריפטוגרפים הם לא למחפשי רווח מהיר, אלא למי שרוצה ללמוד. מה? איך ייראה העתיד, כמובן

בברים, באוניברסיטאות, בעולם ההייטק, בתקשורת ואפילו סביב השולחן המשפחתי – לאחרונה נדמה שכולם לוקחים חלק בסאגת הביטקוין. הסחר במטבע הווירטואלי, שהיה עד לא מזמן נחלתה של קבוצה סגורה ומצומצמת, הפך כמעט בין לילה לטרנד עולמי מסעיר. זמן לא רב אחר כך, כבר החלו להישמע זמזומים על כך שהסחר בביטקוין הוא בועה, ושכמו כל בועה, סופה הבלתי נמנע יהיה לקרוס ברעש גדול. את העתיד לא פשוט לחזות, אבל מה שנראה כרגע די בטוח, זה שהטכנולוגיה שעליה נשען הביטקוין, הבלוקצ'יין, צפויה לשנות ללא היכר את הכלכלה ואפילו את החברה האנושית.

בקצרה, מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך בכל מה שקשור לאחסון מידע: היא מתבססת על בלוקים וירטואליים המכילים נתונים, לכל אחד מהם מעין טביעת אצבע דיגיטלית, ייחודית ושונה לכל בלוק, שיוצרת זיהוי בלעדי ומוצפן. כך, הבלוקים השונים מתחברים אחד לשני בשרשרת. התוצאה היא רצף מאובטח של מידע מבוזר, שאינו מצוי במאגר אחד ואינו מוחזק ונשלט בידי גורם יחיד.

התשתית הטכנולוגית הזאת קיימת כבר משנת 1991, אך הופעת הבכורה האמיתית של הבלוקצ'יין היתה בשנת 2009, השנה שבה הומצא המטבע הדיגיטלי הראשון – הביטקוין. כל בלוק של ביטקוין מכיל נתונים על העברות כספיות, כגון הסכום המועבר וזהויות המוכר והקונה. שמירת המטבעות וביצוע הפעולות נעשים בדרך המוכרת לנו – ארנק. רק שהפעם מדובר בארנק דיגיטלי, בדמות תוכנה או אפליקציה שניתן להוריד בקלות בעזרת המחשב או הסלולר הקרובים אליכם. לכל ארנק כתובת דיגיטלית אישית המורכבת מרצף של תווים, ספרות ואותיות. הכתובת משמשת באופן דומה לחשבון בנק, וכאשר רוצים לבצע העברה צריך להעביר אותה למשתמש שאליו הכסף יועבר.

החידוש שמביאים המטבעות הדיגיטליים טמון בכך שמדובר בכסף שלא הונפק על ידי המדינה, ושהתוקף שלו ניתן לו באמצעות ההסכמה השוררת בקרב קהילת המשתמשים – ולא על ידי החוק. העובדה שהוא מועבר בצורה פרטית, ללא תלות בגורם מתווך כמו הבנק או חברות האשראי, וללא פיקוח ממשלתי, הופכת אותו גם למאובטח בהרבה.

שלב אבולוציוני חדש

מרבית ההערכות בתחום גורסות שכפי שהאינטרנט שחרר את המידע מבעלותם של המוסדות ושומרי הסף, כך השימוש במטבעות דיגיטליים ינתק בעתיד את הכסף מרגולציה של בנקים וממשלות. אם זה אכן יקרה, זה בהחלט יהיה שינוי דרמטי – נקודת ציון משמעותית באבולוציה של העברת ערך בין בני אדם שהחלה בסחורות ובזהב, עבור במטבעות, שטרות ושיקים וכלה בכרטיסי אשראי. עכשיו זה זמן המטבעות הווירטואליים.

ערך המטבע הוירטואלי נקבע על פי היצע וביקוש המשקיעים. ואולם, בשל העובדה שאין גורם ממשלתי מפקח, ייתכנו עליות וירידות חדות במיוחד, המעצימות את גורם הסיכון הכרוך בהשקעה במטבע. וזה, אפשר לומר, החיסרון המרכזי של הטכנולוגיה החדשה. בשבועות האחרונים, לשם המחשה, ירד ערך הביטקוין ב-29% – הירידה המשמעותית ביותר בשלוש השנים האחרונות.

יצוין שהביטקוין הוא אמנם המטבע הפופולרי ביותר הנשען על בלוקצ'יין, אבל בהחלט לא היחיד. ישנם גם האת'ריום, ריפל, לייטקוין והרשימה עוד ארוכה. כולם עונים לשמות מטבעות קריפטוגרפים (מהמילה "הצפנה"), וירטואליים או דיגיטליים. השימוש במטבעות הללו איננו בגדר מדע בדיוני, או נחלתם של גיקים בלבד. בשנה האחרונה הכירה יפן בביטקוין באופן רשמי כמטבע לכל דבר באלפי חנויות במדינה. כאן בישראל הנושא עוד בבחינת בנק ישראל, אך קהילת העסקים המאפשרת מסחר דיגיטלי הולכת ומתרחבת. כיום ניתן לשלם בארץ בביטקוין במסעדות נבחרות, חנויות מחשבים ואלקטרוניקה ואפילו עבור עורכי דין וגן ילדים.

חזק בקמפוס

ויש אפילו סטודנטים, אנשים כמוכם-כמוני, שסוחרים במטבע. "נכנסתי מיד אחרי הפריצה, לכאורה, בתחילת שנת 2014 כשמחיר הביטקוין עמד על 1,150$ ובהמשך הוא ירד עד ל-200 דולר בפרק זמן של כשלושה חודשים," מספר עמית (27), סטודנט לניהול ולכלכלה. "באותה תקופה עדיין לא היה נפוץ לקנות דרך פלטפורמות מסחר, הביטקוין היה מפה לאוזן. קניתי ממשתמש אחר שהעביר לי את המטבע לארנק הדיגיטלי".

בעקבות התנסותו האישית, עמית מספר שהכניסה לעולם המטבעות הדיגיטליים דורשת הרבה חוסן נפשי, משום שאפשר לספוג הפסדים גדולים בזמן קצר: "בתקופות קשות, שיכולות להיות גם פרק זמן של ימים בודדים, אנשים כבר מסתכלים אחורה ושואלים מה הם עשו ולמה הכניסו את עצמם לזה. בעיניי, לא צריך להסתכל על המטבע בצורה כזאת. אני השקעתי את הכסף שלי בידיעה שיש בזה סיכון גבוה, לחיוב או לשלילה, ושזה לא צריך להשפיע על מצב הרוח שלי. צריך להיכנס לתחום הזה מהמניעים הנכונים".

מה הם? במקרה שלו, הוא מספר, "התהליך הגיע ממקום של אידיאולוגיה. אני לא מאמין בכלכלה הנוכחית. בעיניי היא מקולקלת וצריך לתקן אותה, והדרך לכך היא באמצעות המטבעות הדיגיטליים.

מה הבעיה בכלכלה הנוכחית להבנתך?

"בגדול, שהבנקים הם כמו אבא ששומר לי על הכסף וכשאני רוצה לבצע פעולות אני צריך לקבל את אישורו – וגם לשלם על כך". כיום עמית הפך את התחביב למקצוע ועובד בחברת סטארט-אפ בתחום הבלוקצ'יין.

גל אברמוביץ'. כולם דיברו על זה (תצלום: גל בקר)

גל אברמוביץ' (27), סטודנט למדעי המחשב, נכנס לעולם הזה מסיבות אחרות: "עבדתי בשנים האחרונות בחברה שעשתה הסבה וכעת מתעסקת במטבעות קריפטוגרפים. כאשר התחיל דיבור על הביטקוין והחברה עשתה את המעבר, נחשפתי לכך באינטנסיביות פשוט כי כולם דיברו על זה. כסטודנט למדעי המחשב, הבנתי שחשוב להבין את הרציונל של הטכנולוגיה החדשה שמתהווה ולכן נכנסתי לתחום ממקום של רצון לרכוש ידע. בהתחלה השקעתי סכום נמוך, כיוון שלא רציתי להגיע למצב שאפילו טיפה יכאב לי. ההשקעה שלי שילשה את עצמה, אבל הרווח הוא זניח. הרווחתי אינטואיציה של השוק, כלים, טכנולוגיה והבנה של הממשקים".

דור, סטודנט למדעי החברה בן 27, החליט לרכוש ביטקוין לאחר ששמע מחברים על עולם המטבעות הדיגיטליים: "השקעתי מעט כסף, הבנתי שזו השקעה מסוכנת מצד אחד, אך כדאית מהצד השני. פתחתי ארנק דיגיטלי ורכשתי את המטבע דרך חברת Bits of Gold". כיום המיר את הביטקוין למטבע חדש, העומד לפני הנפקה, ותוכניתו היא לממש את הרווחים לאחריה.

לא נכנסים למספרים

ומה לגבי היעדר הפיקוח והתיווך על ידי גורם מוסדר? לפי גל, זה בהחלט עניין הדורש התייחסות. "כילדים היינו משחקים פוקימון ב-GameBoy ולפעמים, כשהיית מעביר פוקימון למישהו אחר, הוא היה מתנתק ובורח", אומר גל, "אותו הדבר בביטקוין: כשאני מעביר כסף, צריכים להעביר לי את המטבע בתמורה. אם האדם שמולו אני מתנהל לא יעביר לי את המטבע, הפסדתי. ועל פניו אין מניעה שזה יקרה. לכן כשאני אישית סוחר, אני עושה זאת רק מול חברות מסודרת".

כיום קיימות בישראל מספר דרכים לרכישת מטבעות וירטואליים בצורה בטוחה יותר – אחת מהן היא דרך חברת Bits of Gold, ממנה רכש גם דור. מדובר בחלפן כספים, כמו בכל דוכן צ'יינג' להמרת מטבע, אלא שכאן תקבלו מטבע דיגיטלי תמורת השקלים. דרך נוספת היא להיעזר בשגרירות הביטקוין הישראלית. השגרירות הוקמה בשנת 2013 על ידי איל שגב, שהחליט לעזוב את תפקידו כאדריכל לטובת המטבעות הווירטואליים. זהו גוף עצמאי המציע מקום מפגש ושירותים לחברי הקהילה כגון כספומט, שאליו כל משתמש יכול להכניס שטרות ובתמורה לקבל את המטבע ישירות אל ארנקו הדיגיטלי.

הסטודנטים שדיברנו איתם לא היו נלהבים להיכנס למספרים. שלטענתם, אף על פי שעולם המטבעות הקריפטוגרפים נקשר רוב הזמן לרווח מהיר, "אם מחפשים כסף קל ולהשקיע במשהו מבלי להבין בו – שמרו את הכסף בבנק", כפי שמציע גל. "אם לא מוכנים לעבוד וללמוד את התחום עדיף לא להשקיע בכלל", מוסיף עמית. "אל תשקיעו כי זה מגניב, אלא מתוך אמונה והבנה בטכנולוגיה – היא העתיד".

האם רוח המהפכה שהביאה הטכנולוגיה החדשה תבשר אוטופיה שבה האזרחים משוחררים מפיקוח של ממשלות ושל בנקים? כדאי לזכור שכגופים ותיקים וחזקים, הממשלות והבנקים לא ימהרו לוותר על כוחם מבלי להשיב מלחמה. אבל לא מין הנמנע מה שהיה הוא לא שיהיה.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

אוניברסיטת תל אביב אקטואליה הייטק מגזין סטודנטים       
{ לכתבה "דור הביט" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות