הנשיא קנדי וילדיו בחדר הסגלגל. מתוך ויקיפדיה

יש אנשים שהחופש הגדול הוא סיוט בשבילם

קוראים להם "הורים", והם נדרשים למצוא פתרונות עבור הילדים שיושבים חודשיים שלמים בבית. ולא רק בקיץ: ישראל היא השיאנית מבין מדינות ה-OECD בפער שבין ימי החופשה לילדים, לימי החופשה של ההורים. זה עולה המון, מעיק על המשק ופוגע בתפוקה, אבל משום מה, כולם קיבלו את זה עד היום כגזירת גורל. ובכן, לא עוד

החופש הגדול בגנים ובבתי הספר, הקרב ובא, מזמן ללא מעט הורים מצוקה אמיתית: תכנון וארגון פתרונות עבור הילדים הנופשים (בעיקר הקטנים שבהם), על מנת שההורים לא יצטרכו להפסיד ימי עבודה. במדינת ישראל, לילד במערכת החינוך יש 80 ימי חופשה בשנה, ואילו להוריו יש בין 12 ל-20 ימי חופשה בשנה. לפי "חוק חופשה שנתית", בארבע השנים הראשונות במקום העבודה, זכאי העובד ל-12 ימי חופשה בשנה, כאשר בכל שנה קלנדרית נוספת הוא מקבל שני ימי חופשה נוספים (על פי תיקון לחוק שעבר בפברואר שנה שעברה). וזה, כאמור, רק במקרה הטוב, שבו ההורה שכיר באותו מקום עבודה מספר רב של שנים.

במקרה הסביר, יש פער של 68 ימים בין מספר ימי החופשה של הילדים, למספר ימי החופשה של ההורים, הנפרסים לאורך השנה כולה. הבעיה מחמירה באופן מיוחד בפסח ובחופש הגדול, אז החופשה אורכת ובהתאם גם הנטל הכלכלי המוקדש למסגרות חלופיות, קייטנות וכדומה (בחופש הגדול), או לחילופין היעדרות מהעבודה (בפסח). במקרה הרע, של העצמאים והמובטלים, אף אחד לא דואג להם לימי חופשה.

הלית, אימא לשלושה ילדים בני 12, 9 ו-5, שעובדת במשרה מלאה, צברה, בצר לה, ניסיון רב בג'גלינג בין חופשות הילדים לבין שגרת העבודה שלה. ויש לה שיטת עבודה מסודרת. "אני לא יכולה להיעדר מהעבודה לכמה שבועות – מעבר לזה שזה לא מקובל, יש לי בסך הכל 15 ימי חופשה בשנה ואני בדרך כלל במצב של מינוס במכסה", היא מספרת. "אז מה אני עושה? בונה אקסל במחשב ומתכננת מספר חודשים לפני כל חופשה את הסידור הספציפי שאמציא. קודם כל, אני בודקת אם סבא וסבתא יכולים לשמור, ואז מוסיפה לזה את הקייטנה, את הבייביסיטר ואת ימי החופש של בעלי ושלי. השנה יהיה קל יותר, הילדים הגדולים קצת יותר עצמאיים ונשאר למצוא סידור רק לקטנה".

ומה הנזק מבחינת הכיס?

"בשנה שעברה ההוצאות היו גדולות ורק הקייטנות של שלושתם בחופש הגדול עלו כ-5,000 שקל, לזה תוסיפי הרבה הוצאות על בילויים ואוכל בחוץ, שקשה לעקוב אחריהן".

יום "הבא את ילדך למקום העבודה"

כדי לחתוך בעלויות, לא מעט הורים בוחרים להביא את ילדיהם למקום העבודה. נטע, עובדת במשאבי אנוש בחברת הייטק ואימא לילדה בת 4 ולתינוק בן חמישה חודשים, מספרת שבימים שהביאה את בתה למשרד היא היתה פחות אפקטיבית בעבודה.

"אני לא באמת יכולה לעבוד", היא אומרת, "היא קטנטונת וצריך להשגיח עליה, היא יכולה פתאום ללכת ולהיכנס למעלית. ומעבר לזה גם צריך להעסיק אותה. אני גם משתדלת להביא אותה כשהמנהלת שלי לא נמצאת וכשיש כמה שפחות אנשים במשרד, כדי שאם תפריע, אז כמה שפחות".

ילדים במקום העבודה של הוריהם משתעממים די מהר, מה שגורם לתופעות כמו רעש וריצה במסדרונות; חדר ישיבות שעובר הסבה לחדר יצירה; דפים מפוזרים וטושים שנזרקים לכל עבר; וריבים, צעקות ובכי. הפגיעה בתפוקה, במרבית המקרים, בלתי נמנעת. רוני, מנהלת תקשורת שיווקית בארגון גדול ואימא לילדה בת 4 ולתינוק בן שנה וחצי, מספרת שבימים שהיא מביאה את ילדיה למשרד – רמת הקשב שלה אכן יורדת. "בימים שהבאתי אותה השתדלתי שלא לקבוע פגישות כי הייתי צריכה להשגיח עליה. לפעמים כשהיא בכתה, סגרתי את הדלת וכיביתי את האור במשרד עד שהיא נרגעה. אין ברירה, גם הסביבה מבינה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו). מתוך ויקיפדיה

לא נשמע שבהרבה מקומות עבודה זה ככה.

"באופן אישי בחרתי במעסיק ובארגון שאצלם המשפחה באה לפני הכל. אבל אני חושבת שאם מעסיק, כל מעסיק, רוצה לשמור על עובד לאורך זמן, אז חשוב שהוא יתאים את עצמו למציאות החברתית בישראל".

ומה המעסיקים חושבים?

עם זאת, גם המעסיקים נמצאים לעתים בעמדה לא פשוטה: מצד אחד הם מבינים ללבם של העובדים, ומצד שני דואגים להצלחת העסק. במקרים רבים הם הורים בעצמם, שהתמודדו (או מתמודדים) גם הם עם הקושי לתמרן בין טיפוח הקריירה לבין טיפול בילד. צביקה, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה גדולה, מספר שהארגון שבו עבד השתדל להקל על עובדים באמצעות תנאים נוחים. "נתנּו מספר ימי חופשה מעל המינימום ולא רק זה, גם הכרנו בוותק קודם, כלומר אם הגיע עובד שעבד קודם לכן שש שנים במקום עבודה אחר, הכרנו לו בכך וחישבנו ימי חופשה בהתאם".

הגישה הסובלנית של צביקה, המתבונן בסוגיה מהצד השני של המתרס, זה של המעסיקים, מתבטאת גם ביחס שהוא מפגין כלפי המקרים שבהם עובדים מביאים את ילדיהם למשרד. "זה גורם להפרעה, אבל היא לא בלתי נסבלת", הוא אומר. "ברור שבאותו יום תשומת הלב של האם או של מי שעובד איתה בחדר מתחלק בין העבודה לבין הטיפול בילד, כי צריך לטפל בו. זה לא 'שגר ושכח'. גם אני כשהבאתי את בתי, היא הביאה חברה והן רקדו בחדר דיונים. אבל אני, כמי שהיה ממונה על משאבי אנוש, לא עשיתי מזה עניין. המנכ"ל היה מעיר מדי פעם בפני ובפניהם, אבל המערכת תומכת ומבינה את הבעייתיות שיש בלגדל ילד ולנהל קריירה, ומנסים לגשר על זה.

"גם לעובדים יש מחויבות לעבודה והם מבינים ויודעים שזה פוגע ביעילות שלהם ובמתן השירות והזמינות לאחרים. אני בטוח שכל אם ואב שמביאים את הילד לעבודה חושבים פעמיים לפני כן, מחשש שזה יפגע להם בעבודה. כך שאם הם החליטו בכל זאת להביא את הילד לעבודה, זה אומר שלא היתה להם ברירה".

שאלת הבאת הילדים למשרד היתה מוקד של חיכוך בין ההנהלה לעובדים?

"לא, לא היו כמעט חיכוכים על הרקע הזה, כולם יודעים שזה דרך החיים ואין מה לעשות".

תמר, בעלת משרד שעוסק בתחום הביטוח, חושבת אחרת. "לדעתי, במגזר הפרטי לא יכול להיות מקובל שיביאו את הילדים למקום העבודה, ואני לא מדברת על מקומות כמו הייטק, שמלכתחילה מתאימים לילדים, כי מביאים לשם הפעלה ומפְנים מחלקה שלמה לשם כך. יש לי שתי עובדות שמביאות לעבודה את הילדים הקטנים, והמשרד מקבל באותו היום נופך אחר, של בלגן ושל התנהלות אחרת".

איזו?

"הם ילדים ממש צעירים וכל הזמן צריך לשים עליהם עין: אם הילד מצייר, אז כשהוא מסיים, הוא קורא לאימא ושואל 'איפה יש עוד טושים ועוד נייר?', והיא קמה אליו להביא לו ואומרת: 'אל תקשקש על השטיח'. או כשהם רעבים, אז הולכים לקנות או להכין להם משהו. זה דברים שמפריעים לקשב של האם. בנוסף, גם יש מקרים שאי אפשר להרים טלפון ללקוח כי הילד צורח ברקע. כמובן שיש אמפתיה, וזו סוגיה לא פשוטה. אני מאפשרת את זה כל עוד זה בגבול הטעם הטוב, כשאין ברירה ולא נמצא סידור לילד".

ישראל היא השיאנית השלילית ב-OECD

לפי הנתונים העדכניים בדירוג מדינות ה-OECD, ישראל היא שיאנית בכל מה שקשור לפער שבין החופשות של מערכת החינוך לאלו של המשק (ממוצע מספר ימי החופשה בשנה בכלל מדינות הארגון עומד על כ-20). מרבית ההורים בישראל, כמו גם המעסיקים שלהם, מקבלים את חוסר ההתאמה הזאת בין השניים כגזרת גורל שלא ניתן לשנותה. אבל, יש מי שמרגישים שהגיעו מים עד נפש ושחייבים לפעול בנושא. אחד מהם שחר תורג'מן, מנכ"ל חברת "הדקה ה-90".

"לא מעט חברות מסחריות לוקחות חלק בתרומה לקהילה ואני החלטתי שהתרומה שלנו תהיה לקחת בכל שנה נושא חדש, שלא מטופל, ולהעלות אותו לסדר היום", הוא מספר. "בשנה שעברה החלטנו להעלות לסדר היום את הפער בין חופשות הילדים לאלו של ההורים: הקמנו את דף הפייסבוק 'הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים', עשינו קמפיין מסודר ויזמנו את 'יום הזעם' שבו קראנו לכל ההורים להביא את ילדיהם למקום העבודה בשבוע האחרון של אוגוסט, כשהסתיימו הקייטנות ומחירי הנופש מאוד יקרים. ההיענות היתה מרשימה וגם הסיקור התקשורתי.

"בנוסף, העלינו הצעות לכנסת והיינו בקשר עם חבר הכנסת אלי כהן שהיה אז יו"ר ועדת הרפורמות והציע הצעת חוק שתהפוך את כל סופי השבוע בישראל לארוכים, מה שיעביר מספר דרמטי של ימי חופשה מהחופש הגדול והחגים, לסופי השבוע. לצערי זה לא עלה יפה, וירד מסדר היום.

"פתרון נוסף שהצעתי, ושבזמן האחרון יותר ויותר מדברים עליו, היה לתת למורים שלושה ימי חופשה לבחירתם, ושבתמורה לכך יבטלו את שלושת ימי האסרו חג של התלמידים (בפסח ובסוכות). בסופו של דבר הארנו בזרקור ענק את הבעיה, הצענו את קשת הפתרונות, שינינו את השיח יצרנו ועכשיו אנחנו לוקחים צעד אחד אחורה".

הח"כים של "ישראל ביתנו" נפלו  על המורים

מבנה שנת הלימודים של מערכת החינוך נקבע בשנות ה-50, במציאות חברתית שונה לחלוטין. אז מה קרה שסוגיית הנטל והפער עלתה על סדר היום דווקא עכשיו, בשנת 2017?

ח"כ רחל עזריה ("כולנו") מסבירה שבשנים האחרונות חלו כמה שינויים בשוק העבודה שהיקשו עוד יותר על הפער שבין החופשות של הילד לשל הוריו. "בשנים האחרונות שיעור האימהות שעובדות קפץ מ55% ל-75%, ובנוסף, השחיקה בשכר הריאלי לא מאפשרת כמעט להורים לעבוד בחצי משרה, גם אם הם רוצים. בנוסף, מספר ימי החופשה הוא נמוך יותר מבעבר, מאחר שתחלופת מקומות העבודה גדולה היום מאשר בעבר, ובאופן משמעותי, כשעובדים רבים לא מגיעים לשנה החמישית באותו הארגון. המשק הרי השתנה מאוד במובן הזה. לפני שנה העליתי בחקיקה את מספר המינימום של ימי החופשה מ-10 ל-12 בארבע השנים הראשונות במקום העבודה, ועדיין מספר מי החופשה בישראל הוא נמוך, אבל לפחות נטרלנו מעט את גורם הוותק", היא מספרת.

ילדים משתלטים על האופן-ספייס, אילוסטרציה

אז אם מספר ימי החופשה של ההורים לא יעלה, אולי יקטן מספר ימי החופשה של הילדים? לא בטוח שזה הפתרון הנכון, אבל זה מה שחברי הכנסת עודד פורר ויוליה מלינובסקי (שניהם מ"ישראל ביתנו") מנסים לקדם בימים אלה: בחודש שעבר הגישו הצעת חוק להקטנת מספר ימי החופשה של המורים. מורים רבים זעמו והביעו מחאתם ברשתות החברתיות, בטענה שעבודתם שוחקת, שכרם נמוך ושמערכת החינוך איננה בייביסיטר.

ארגון המורים העל-יסודיים הגיב בעמוד הפייסבוק במילים הבאות: "עובדי ההוראה בישראל עובדים יותר מרוב עובדי ההוראה במדינות המפותחות. לצד זאת, שאר העובדים במשק בישראל, עובדים יותר מרוב העובדים במדינות המערב. הפתרון שיקל על ההורים, הוא לא פגיעה בעובדי ההוראה, אלא העלאת ימי החופשה לשאר העובדים בישראל. פנייה לפתרון הקל והפופוליסטי של פגיעה במורים, היא התעלמות מהמציאות השוחקת שאותה חווים המורים בישראל… אותם אלה שאינם מורים ומציעים לפגוע בחופשות המורים, לא ניסו בעצמם לבנות מערכי שיעור ולהתפנות לעיסוק בהוראה גם בימי החופש, במטרה להגיע מוכנים לכיתה. המורים משקיעים גם מעבר לשעות העבודה בבית הספר, מתוך אחריות לתלמידיהם… אני אומר כאן באופן הכי ברור (רן ארז, יו"ר הארגון): לא יקום ולא יהיה. לא ניתן שהחוק הזה יעבור".

למחרת ח"כ פורר השיב בעמוד הפייסבוק שלו כך: "הצעת החוק באה להסדיר בחקיקה את ימי החופשה ולא באמצעות הסכמים בין ארגוני המורים מבלי להתייחס להורים. המקום הנכון לקבוע את מבנה שנת הלימודים זה באמצעות חקיקה. הפטנט של להוסיף ימי חופשה במשק אינו לוקח בחשבון 500,000 עצמאיות ועצמאים שלא זכאים לימי חופש. זה פטנט ששוב העצמאים ישלמו והמגזר הציבורי ייהנה ממנו. לכן זה לא הפתרון, ולהזכירם רק השנה נוספו עוד שני ימי חופשה במשק על חשבון העצמאיים. הצעת החוק תאפשר למורים לקחת יום חופש כמו כל מגזר אחר (מה שהם לא יכולים לעשות כיום גם באירועים מיוחדים) והמשמעות של ההצעה היא גם תוספות שכר למורים – שכן הם ילמדו יותר".

הפער בין מספר ימי החופשה של ההורים לזה של הילדים הוא סיפור שעולה למשק כעשרה מיליארד שקל בשנה. עד לאחרונה, הפתרונות שנבחנו בניסיון להקל על ההורים, לא כללו את צמצום מספר ימי החופשה של מערכת החינוך, אלא העתקה של ימי חופש מהחגים והחופשים הגדולים לסופי שבוע ארוכים, או במציאת פתרונות נקודתיים להורים כמו קייטנות "בית הספר של החופש הגדול" שממומנות על ידי המדינה. החודש הודיע יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), על הקמת ועדת משנה לבחינת ימי החופש במערכת החינוך שבראשה יעמוד ח"כ פורר ולצדו גם חברי הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי), מירב בן ארי (כולנו), מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), חנין זועבי (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד) ונורית קורן (ליכוד). לדברי ח"כ פורר "הקמת הוועדה נועדה להביא תוך זמן קצר הצעת החלטה שתשנה את מבנה ימי החופש בבתי הספר והגנים". עם זאת, הוועדה עוד לא התכנסה ולא ברור כרגע מה הצפי לסיום גיבוש מסקנותיה.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

זכויות עובדים יחסי עבודה מגדר מגזין        
{ לכתבה "יש אנשים שהחופש…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות