אימוג'יז. צילום מסך

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על משפחה

משפחה יחידנית, משפחה חד-מינית, משפחה מעורבת... מצד אחד, מושג המשפחה הופך לאחרונה מגוון יותר ויותר. מצד שני, ככל שאנשים עם רצונות ונטיות שונים רוצים לקחת בו חלק, כך מתברר עד כמה המדינה מקשה עליהם את החיים. למה בעצם?

משפחה; בית אב, שם כולל להורים, בניהם ונכדיהם ובהיקף רחב יותר – גם קרוביהם.

(מתוך מילון אבן שושן).

 

כשדינה אלייב ובחיר לבה אלדר יוספוב, הלוקים בשיתוק מוחין, החליטו להתחתן, הם נתקלו בדרישת הרבנות להציג אישור רפואי המעיד שהם "כשירים קוגניטיבית להינשא". "היינו בהלם מהבקשה אבל העברנו להם אישור עוד באותו היום", מספרת דינה, "את תגובת הרבנות, שאין למעשה צורך באישור שכזה, קיבלנו רק לאחר שהתקשורת הציפה את הסיפור שלנו. היינו המומים. בעיקרון בחרנו להתחתן ברבנות כי זה מה ש'מקובל'. אין לאף אחד מאתנו קשר מיוחד לדת אבל יש, בעינינו, יופי במסורת. עכשיו, אחרי הסיפור הזה, אנחנו שוקלים אופציות אחרות, כי היחס המזלזל של הרבנות לא גורם לנו לרצות להינשא באמצעותם".

כמו דינה ואלדר, ישראלים רבים נוספים נתקלים במכשולים כחלק מניסיונם להתחתן ולהקים משפחה, דבר שלרובנו נראה טריוויאלי לחלוטין – אבל הוא לא. מי שעוד חווה בעייתיות בדרך לחופה, הם הישראלים המבקשים להקים משפחה באופן שנתפס כשונה. סוגי המשפחות השונים פזורים על פני ציר רחב של אפשרויות: כך למשל, בראש "משפחות יחידניות" עומד הורה אחד בלבד, בין אם אב או אם, המתמודדים לבדם עם קשיי היומיום. סוג נוסף של משפחה, שהתקשורת מאירה עליו זרקור בתקופה האחרונה, הוא של "משפחות חד מיניות/מגדריות", בהן שני ההורים משתייכים לאותו המין (שני אבות או שתי אימהות). לעומתם, "ידועים בציבור" הם זוגות שבחרו מסיבות שונות שלא להינשא ברבנות אך מנהלים חיי זוגיות ומשפחה כזוג נשוי לכל דבר. ולבסוף, "משפחות מעורבות" הן כאלה בהן האב והאם, המשתייכים לדת או אזרחות שונים, החליטו לגשר על השוני ביניהם ולהקים יחד משפחה חדשה.

"כשהגעתי לגיל 40 החלטתי שאין מצב שאני מוותרת על אימהות והעדפתי לעשות זאת כאם יחידנית ללא תלות בבן זוג", מספרת תמי, רווקה בשנות ה-60 לחייה על הבחירה שעשתה. "בזמנו, לפני למעלה מ-20 שנה, הנושא היה בחיתוליו ונחשב שערורייתי, אבל הייתי נחושה וקיבלתי גיבוי מלא מבני משפחתי. קשה לתאר במילים את האושר והשקט שאליו הגענו אני ובתי יובל, וברור שההשקעה הניבה תוצאות נהדרות".

יובל בת ה-20 מודיעה מצדה בגאווה כי איננה רואה את משפחתה המצומצמת כדבר חריג: "יש לי אימא שהיא על תקן אימא ואבא, וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש. מגיל צעיר אימא השקיעה בחינוך שלי ובטיפול מסור, נסענו לטיולים ברחבי הארץ ובעולם… זה סוג קשר שאני יודעת שלא קיים בהרבה בתים אחרים. אימא שלי היא החברה הכי טובה שלי, אנחנו שם אחת בשביל השנייה בטוב וברע. יש שיאמרו שזו אינה משפחה 'נורמטיבית', אבל מי קובע מה זה נורמטיבי?".

אלה ורינת, זוג חד-מיני בשנות ה-40 לחייהן, בחרו גם הן להקים תא משפחתי בצורה אחרת. "אנחנו יחד למעלה מ-15 שנים וההחלטה למסד את הקשר הייתה המשך טבעי לחיים שניהלנו עד אותו היום", אומרת אלה בחיוך ומגניבה חצי מבט לרינת.

שני אבות, מתוך פרסומת של סופר פארם (צילום מסך)

"אפילו לא ערכנו טקס נישואין, עשינו הכול בצורה צנועה – החלפנו טבעות וחתמנו על חוזה מול נוטריון שמנציח את המחויבות שלנו אחת לשנייה", מוסיפה רינת ומושיבה על ברכיה את רון בן ה-6 שמתרוצץ ברחבי הבית. ההתנהלות בביתן דומה לכל בית "נורמטיבי" אחר, אבל אלה ממהרת להוסיף שלא הכל ורוד כמו שזה עשוי אולי להיראות: "מאחר שלא באמת נישאנו כחוק, הקשר שלנו לא מוכר באף מסגרת חוקית ממסדית ולכן בחרתי לאמץ כחוק את ילדיה של רינת".

חוק יסוד: המשפחה

דרך נוספת של הבניית המשפחה הנורמטיבית הישראלית קשורה להליך שבאמצעותו התמסדה. בישראל, רק בני זוג המשתייכים שניהם לדת היהודית יכולים להתחתן ולקבל את הכרת הממסד בנישואיהם, ומי שאינו עונה על קריטריון זה – עלול להיתקל בקשיים. עבור זוגות רבים, בין אם הם נתפסים כפסולי חיתון על פי הקריטריון הנ"ל ובין אם הם מסרבים לקחת חלק בממסד הרבני מבחירה – הפתרון המוצע הוא חתונה אזרחית. וכך, יש שנוסעים לחו"ל כדי לקיים שם טקס חתונה רפורמי או אזרחי, ויש שבוחרים להתחתן בארץ באמצעות שירותיהם של אנשים שהוסמכו לחתן באופן אזרחי.

ארגון "משפחה חדשה", שהוקם בשנת 1998, מאפשר חתונה אזרחית המוכרת משפטית על ידי הממסד (אך עדיין לא משתווה מבחינות רבות לנישואין דרך הרבנות) ומלווה את הזוגות בתהליך הביורוקרטי הכרוך בכך. "משפחה חדשה" הינה הארגון הראשון שהעלה לשיח הציבורי את נושא הנישואין האזרחיים ונעזר בכלים משפטיים כדי לפתור את נושא ההכרה בזוגות שלא חותנו על ידי הרבנות. כיום מטרות הארגון הן העלאת מודעות לקידום מעמד המשפחה, השגת שוויון זכויות מלא לכל סוגי המשפחות, הובלת מאבק נגד הפרת זכויות של משפחות אלטרנטיביות, קידום חקיקת "חוק יסוד המשפחה" והכרה בזכות להקים משפחה בישראל. הפתרון שמציע הארגון לזוגות המבקשים להתחתן בהליך אזרחי ובכל זאת לזכות להכרה משפטית בנישואיהם הוא "תעודת זוגיות": עליה חותמים בני הזוג במעמד שנועד להחליף את זה של הרבנות. כך, במידה שיבקשו בני הזוג להתגרש, כמובן שלא יזדקקו לרבנות בשביל זה.

תמר ובן זוגה הכירו באפליקציית היכרויות ולאחר למעלה משנה יחד סיכמו בהחלטה משותפת על מיסוד הקשר שלהם באמצעות "משפחה חדשה". תמר מגדירה עצמה כחילונית פמיניסטית "עם הרבה פרינציפים", כשאחד מהם, לטענתה, הוא ההחלטה שלא להתחתן ברבנות. "כבר מגיל צעיר נחשפתי להשלכות השליליות של נישואין דתיים", היא מספרת. "פגשתי לא מעט זוגות שהתגרשו ולא הצליחו לסיים את הקשר באווירה חיובית".

חתונה לסבית. תמונה מתוך אתר פליקר

הסביבה של בני הזוג קיבלה את החלטתם לחתונה אזרחית בהבנה ובתמיכה. "הסביבה שגדלתי בה היא חברה חילונית שלא מייחסת חשיבות רבה לנישואים שלא דרך הרבנות", אומרת תמר. תהליך נישואיהם של תמר ובן זוגה בארגון "משפחה חדשה" היה קליל ומהיר: "המזכירה נכנסה לחדר בצהלולים ובקולות שמחה וזהו, סיימנו את התהליך", אומרת תמר בצחקוק. למרות שהבינה שאיננה מעוניינת להתחתן "כמו כולם", היא ובן זוגה לא ויתרו על אירוע בו הצהירו על אהבתם אחד לשנייה תוך הקראת נדרים ("הקראנו מהלב", אומרת תמר). בן זוגה אף שבר כוס, כמחווה למסורת היהודית וכדי לסמן את המעבר למסיבה שלמעשה פתחה פרק חדש-ישן בחייהם.

כמו תמר ובן זוגה, יש רבים הבוחרים לקיים טקס חתונה חילוני ומודרני שאינו בעל תוקף דתי ומהווה עבורם שימור חלקי של מסורת החתונה היהודית. בכך עוסק למשל ארגון "חתונה שווה" שכשמו כן הוא, מציע חתונה שווה לכולם – בה החתן והכלה נמצאים במעמד שווה. "חתונה שווה" מתאימה לכל זרמי היהדות ומשולבים בה מסורת וקדמה יחדיו, כך שגם נשים למשל רשאיות לערוך את הטקס. גם ארגון "הויה" מציע בין היתר קיום טקס חתונה ישראלי אישי וייחודי בהתאמה מודרנית למסורת היהודית. כמו, חתימה על כתובה חילונית, יצירת טקס המשקף את אמונותיהם של בני הזוג ואת השקפת עולמם ומתן אפשרות לחברים או בני משפחה של הזוג לערוך את הטקס בהדרכת הארגון.

האימוג'י כמשל

"..עולמנו מלא במשפחות כה רבות/ מכל המינים ומכל הצורות/ ובכל משפחה, לא משנה מאיזה סוג,

חבל של אהבה קשור וארוג"

(מתוך שירה של אלה כנען – "משפחות")

 

גם בישראל, מדינה מערבית מתקדמת, הסוגים השונים של משפחה אלטרנטיבית נראים חתרניים בהתחשב בדימויים אליהם הורגלנו מילדות, על אודות המשפחה הקלאסית המושלמת. דוגמה אקטואלית לכך היא הפרסומת ל"נביעות" מחודש ינואר האחרון ששודרה בערוצי הטלוויזיה השונים ומציגה אם האוחזת בידה סיר מטעמים לארוחה המשפחתית, שתי בנותיה עומדות לצדה ואב המשפחה המזהיר מפני שתייה ממכשיר המים שבביתה של סבתם.

מנגד, כאשר חברת "סופר פארם" יצאה באותו החודש עם פרסומת למוצרי תינוקות המציגה שתי משפחות הומו-לסביות לצד משפחה הטרו-נורמטיבית, התעוררה סערה שהובילה "התנועה למדינה יהודית", שנלחמה להורדת הפרסומת. זאת מאחר שלטענתה פגעה בקווים לדמות המשפחה הנורמטיבית המורכבת מאב, אם וילדים.

בפוסט שפרסמה "התנועה למדינה יהודית" בפייסבוק ב-22 בינואר נכתב כי "לא כל מי שמחליט שהוא משפחה צריך להיות חלון הראווה של חברה מסחרית", תוך איום על חרם צרכנים. בעקבות הלחץ נאלצה סופר פארם להוריד את הפרסומת ובכך תרמה לשימור דמותה של המשפחה הנורמטיבית ללא מקום לשינוי ולפתיחות

מצדו השני של המתרס, גם הקדמה תורמת את חלקה לביטויי היומיום של התרבות המקיפה אותנו. כך לדוגמה במקלדת האימוג'י בטלפונים הסלולריים, שם היה בעבר רק אייקון אחד של משפחה, שבו מופיעים אם, אב וילד אחד או שניים, הכתיב השינוי בתפיסת מושג המשפחה, שדרוג במאגר האייקונים: נוספו כאלה בהם נראים אב או אם יחידניים עם ילדם, כמו גם אייקונים של משפחה חד מינית.

אלה דוגמאות לפרטים קטנים שמעצבים כל העת את התודעה והגישה שלנו לדברים, גם לא במודע. כזה למשל המושג "משפחה נורמטיבית" ממנו משתמע שצורות המשפחה האחרות אינן נורמטיביות. אך כמו שיובל, בתה של תמי, אמרה: מי זה שקובע מהו נורמטיבי?

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

אוכלוסיות מוחלשות אקטואליה מגזין        
{ לכתבה "על מה אנחנו…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות