שלום חנוך בהופעה בים האדום, 1992. צילום מתוך ויקיפדיה

מאחורי הצלילים: החיילים שהיוו השראה לשירי יום הזיכרון

השירים המושמעים ביום הזיכרון הפכו מזוהים מאוד במהלך השנים, והם חלק בלתי נפרד מפסקול הישראליות. אבל מי הדמויות שניצבות מאחוריהם?

"מה אברך": אלדד (דדי) קרוק

את השיר "מה אברך" כתבה הפזמונאית רחל שפירא לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק. קרוק נולד ב-1945 בקיבוץ שפיים. הוא אהב מוזיקה וניגן על מספר כלים, אהב מאוד לטייל ברחבי הארץ, והיה פעיל בוועדת התרבות של המשק. ביום השני למלחמת ששת הימים, נפצע קל יחסית במהלך הלחימה בתעלות המבוצרות בשועפט. הוא ביקש שיחבשו את חבריו לפניו, אולם מיד לאחר מכן נפגע בשנית ומת. הוא היה בן 22.

השיר שכתבה לזכרו שפירא פורסם לראשונה בחוברת שהוציא לזכרו קיבוץ שפיים, וכשהמלחין יאיר רוזנבלום, ששהה במקרה במלון בקיבוץ בעת שהחלים מתאונה, ראה אותו – הוא החליט להלחין אותו. רוזנבלום העביר את השיר ללהקת חיל הים, שם בוצע על ידי הסולנית רבקה זהר, שהתפרסמה הרבה בזכותו. שפירא, שלה היה זה השיר הראשון שחיברה, הפכה לימים לאחת הפזמונאיות המוכרות ביותר בישראל.

"נערי": ליאור יונתן

ליאור יונתן הוא בנו של המשורר נתן יונתן, המזוהה עם רבים משירי יום הזיכרון, ביניהם "חופים", "החול יזכור", "האיש ההוא", ו"כמו בלדה" – רובם נכתבו לפני מות בנו. מבין השירים שכתב על ליאור – רבים מהם לא מוכרים – "נערי" הוא המפורסם ביותר.

ליאור נולד ב-1952 בקיבוץ שריג. הוא התעניין בפאראפסיכולוגיה, היפנוזה, מדע החלל ועוד. הוא נהרג בשעות הראשונות של מלחמת יום כיפור, כשהוא מפקד על מחלקת טנקים בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. צרור מקלעים פילח את גרונו במהלך לחימה באזור הביצות של הסואץ. לאחר מותו יצא אלבום צילומים שנקרא "וזרח השמש ובא השמש" בו מוצגים צילומיו.

"שיר ללא שם": אבשלום (אבשי) חנוך

שלום חנוך, דודו של אבשלום חנוך ובן קיבוצו, כתב לזכרו את "שיר ללא שם", זמן קצר אחרי שמת בתאונת אימונים של הקומנדו הימי ב-1979. השיר בוצע לראשונה על ידי יהודית רביץ והתפרסם באלבומה "גלוי ונעלם". ב-1983 חנוך הכניס את השיר לאלבום הסולו שלו, "על פני האדמה".

אבשלום חנוך גדל בקיבוץ משמרות. היה נער חסון, תוסס ומלא שמחת-חיים. בגיל תשע החל להתאמן בג'ודו, ב"מכון גדי" בתל-אביב, ובהיותו בן 16 הצטרף לנבחרת ישראל בג'ודו. ההתעסקות בענף הג'ודו הקנתה לו  שליטה עצמית, כוח סבל והתמדה – תכונות שסייעו לו במסלול הצבאי הקשה שבו בחר. חנוך התגייס לקומנדו הימי בשנת 1979, ומת בתאונת אימונים אחרי כשנה ותשעה חודשים.

"ברית דמים": יובל הראל ויובל הראל

את השיר "ברית דמים" חיבר עמנואל צבר לטקס יום הזיכרון בשנת 1984 לאחר ששמע על המקרה הטראגי עליו מבוסס השיר, המנציח שמות שני הרוגים בעלי אותו השם – יובל הראל.

יובל הראל בן מרים ויחזקאל, נולד בשנת 1962 וגדל בחולון. הוא היה חובב מוזיקה ורצה להתגייס לגלי צה"ל, אך אחרי שנקבע לו פרופיל גבוה, התגייס לשריון. באחד מימי מלחמת לבנון, הטנק שעליו פיקד הושבת, ולמרות שעד שתוקן כבר ירדה חשכה, יובל ביקש למהר ולחבור לשאר הפלוגה. הטנק שלו ספג פגיעה ישירה מטיל נ"ט והרג אותו במקום.

שמועות על מותו הגיעו להוריו של לוחם הנח"ל יובל הראל, חיה ויוסף, משכונת תלפיות בירושלים, ורק לאחר בירורים מבוהלים, הם גילו שלא מדובר בבנם. אולם, יומיים לאחר המקרה, הגיע קצין העיר בראש משלחת צבאית והודיע גם לחיה וליוסף שבנם נהרג. השניים סירבו להאמין ואמרו לקצין שזו טעות, שמדובר בחייל אחר בעל שם זהה. אך אכן, היה זה בנם שנהרג גם הוא במהלך הלחימה. שני היובלים נקברו באותה השורה בהר הרצל. את השיר, שנקרא גם "על דעת המקום" או "שיר היובלים", הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה מירי אלוני. השיר מתכתב עם הפיוט הידוע "כל נדרי" שנאמר על ידי המתפללים בכניסת יום הכיפורים, וכן יש בו ארמזים לטרגדיות תנ"כיות.

"עכשיו טוב": שרון שגב

שיר הנושא של אלבומו הראשון של הזמר גלעד שגב מזוהה פעמים רבות בהקשר הומוסקסואלי, אך הוא נכתב על ידו כסיפור על יום של בילוי משותף ביחד עם אחיו הגדול, שרון, קצין שריון שנהרג בתאונת אימונים ביוני 1984.

שגב מספר על השיר: "'הרעיון שמאחוריו היא ההבנה שעכשיו טוב, לא שיהיה טוב. שברגע הכי קשה, ההבנה שעכשיו טוב זו החלטה שאנחנו צריכים לקבל. כשאנשים הולכים מאתנו, מדביקים להם הרבה סופרלטיבים. אני יכול להגיד שאחי שרון היה אב הטיפוס שממנו המציאו את כל הסופרלטיבים הללו, בכל הקשור לחוכמה, יופי, כישרון, קסם אישי, ובעיקר נשמה עצומה שביקרה אותנו לזמן חטוף".

"ממשיכים בדרכך": גיא לוי

את השיר הבא, המוכר פחות לציבור הרחב, כתב אבי מרק על סמ"ר גיא לוי, לוחם ומפקד טנק בגדוד 75 של חטיבה 7 שמת במבצע צוק איתן, והלחינה אותו אחותו היחידה של גיא – אורין. הוא בוצע על ידי חבריו.

גיא נהרג מפצצת מרגמה שנורתה לעבר הפלוגה, לאחר שרץ לעזור לחבריו שנפגעו אף הם מפצצות מרגמה, כחלק ממבצע טיהור מנהרות. גיא בעצמו היה מוזיקאי מחונן שניגן על קלידים וסקסופון. הוא היה חבר בתזמורת הנוער של היישוב כפר ורדים בו גדל וכן ב"הרכב התימנים". לשיר צולם קליפ במצפה שהוקם לזכרו. יהיה זכרו ברוך.

*

מגזין צבא         
{ לכתבה "מאחורי הצלילים: החיילים…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות