תמונה מתוך פליקר

טלוויזיה במיטבה

חשבתם שהטלוויזיה היא מדיום מת? תחשבו שוב. לטענת חוקר התקשורת פרופ' לאנס הולברט, היא עודנה המדיום הפופולרי בעולם לצריכת אקטואליה. "רוב האנשים לא מחפשים את המידע החדשותי הטוב ביותר, אלא רק רוצים לצרוך מידע בדרך פשוטה וקלה - ורגילים לעשות זאת דרך הטלוויזיה", הוא אומר. השבוע יציג את ממצאיו בכנס תל אביב השני לתקשורת

בתחילת-אמצע שנות התשעים, פחות או יותר במקביל לחדירת האינטרנט למרבית משקי הבית, ניקולס נגרפונטה, מדען מחשב ואחד ממקימי המגזין Wired, חזה שינויים מרחיקי לכת בשוק התקשורת. הוא סבר שבעקבות מעבר המדיה לטכנולוגיה דיגיטלית, עולם התקשורת יהפוך מבוזר יותר, וצרכני התקשורת יהפכו למשפיעים יותר – תחזיות שבעקבותיהן ספג לא מעט ביקורות שהאשימו אותו בנאיביות ובתפישות אוטופיסטיות.

אחת מתחזיותיו הבולטות ביותר של נגרפונטה נגעה למעמדה של המדיה המסורתית בחיינו, ובמיוחד הטלוויזיה והפרינט: בעקבות הופעת הדיגיטל, טען, המידע שאליו ניחשף יגיע ממקורות רבים יותר, ובהתאם, השיח הציבורי יהפוך פלורליסטי יותר. במציאות כזו, הוסיף, כלי התקשורת המסורתיים, שנהנים ממעמדם החזק עקב היותם מונופולים של מידע, יחדלו להתקיים.

השנים עברו והתחזיות של נגרפורטה – אפשר לומר בזהירות – התממשו רק באופן חלקי. האם אנחנו רק במחצית הדרך, וסופה של הטלוויזיה אכן להיעלם, או שמא נגרפונטה ושאר מספידיה אינם מזהים בה איזו איכות חמקמקה שעתידה להשאיר אותה על כנה עוד שנים ארוכות?

חוקר התקשורת פרופ' לאנס הולברט, אחד האורחים המרכזיים בכנס השני לתקשורת שיתקיים ב-18.4 באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "העתיד של מדיה ישנים", טוען, בתמצית, שהטלוויזיה כאן כדי להישאר. מחקר מקיף שערך בין השנים 2010-2014, שהתבסס על מדגם מ-54 מדינות שונות (!), הראה שהטלוויזיה היא המדיום הדומיננטי ביותר בכל רחבי הגלובוס עבור צריכת מידע חדשותי.

בראיון מקוון שקיימנו עם הולברט מביתו בפילדלפיה, ארצות הברית, הוא טוען שהקהילה המחקרית אימצה בקלות רבה מדי את תחזיותיו של נגארפונטה ולכן היא נוטה זה שנים להתעלם מהמקום המרכזי של הטלוויזיה בחיינו, ולהתמקד תחת זאת באינטרנט – באופן שאינו עושה חסד עם הקופסה השחורה. עם הבשורה הזאת יגיע לבניין נפתלי באוניברסיטה.

"המטרה העיקרית שלי בכנס תהיה להראות שהמדיה המסורתית עדיין משחקת תפקיד מפתח בעידן הדיגיטלי. לדוגמה, כשיש עימות בין המתמודדים לנשיאות, רוב העם משתמש בטלוויזיה המסורתית כדי לצפות בו. נכון, אנו רואים מגמה גוברת של צפייה בטלוויזיה במקביל לביצוע פעולה נוספת במדיה דיגיטלית (כמו ציוץ בטוויטר), אבל הטלוויזיה עדיין נמצאת במרכז. ומאחר שהמגמה הזאת תישאר כאן בזמן הקרוב – אנחנו צריכים להכיר בכך".

מה זה אומר מבחינתך "להכיר בכך"? מה זה דורש מאתנו?  

"אני בעיקר מודאג מכך שאינטלקטואלים ואנשי טלוויזיה בעצמם, שמעריכים בצורה לא מספקת את מרכזיותה של הטלוויזיה כמדיום, יפספסו את ההשפעה שלה ולא יעריכו נכון את מצבה האמיתי ביחס לעולם".

פרופ' לאנס הולברט

המחקר שלך נערך בשנים 2010-2014, האם אתה חושב שהמגמה שהתגלתה בו עדיין תקפה, חרף הזמן שעבר מאז? או שאתה מתכוון להציג בכנס נתונים חדשים מהשנים שעברו מאז המחקר?

"2010-2014 זה לא כל כך מזמן, ואלה שנים שמייצגות בצורה ברורה את העידן הדיגיטלי. לכן אני בהחלט חושב שהמגמה שהוצגה בנתונים במחקר עדיין תקפה ל-2017 ושהטלוויזיה היא עדיין מקור צריכת המידע העיקרי. רק לפני שנה ראינו איך כולם נאספים סביב הטלוויזיה כדי לראות את האירוע המרכזי של מערכת הבחירות – העימות בין המתמודדים לנשיאות. אם אירוע כזה זכה לחשיפה מועטה בדיגיטל ולחשיפה כה רבה בטלוויזיה, כנראה שהטלוויזיה עדיין מרכזית מאוד בחיינו".

"במקור, רציתי להיות פוליטיקאי"

רוברט לאנס הולברט נולד בעיירה קטנה במדינת ניו יורק, ארצות הברית. הוא למד תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה באוניברסיטת רוצ'סטר, והמשיך מיד אחריו לתואר שני בתקשורת באוניברסיטת ניו-סקול בניו יורק. לאחר מכן, עבד במשך כמה שנים בוושינגטון הבירה כיועץ תקשורת של מספר פוליטיקאים, ולאחר שוויתר על הכיוון הפוליטי ("רציתי מאוד לרוץ במסלול הזה, עד שהבנתי שאלו חיים קשים מאוד"), פנה ללימודי דוקטורט בתקשורת, באוניברסיטת וויסקונסין. כיום הוא אחד החוקרים החשובים בעולם לתקשורת פוליטית.

אז איך בעצם הטלוויזיה מצליחה להישאר המקור העיקרי לצריכת אקטואליה, חרף מספר מגבלות מובהקות ביחס למדיה דיגיטלית, כמו למשל חוסר יכולת להתעדכן בצורה כה מהירה, ואינטראקטיביות בהיקף נמוך בהרבה מאשר ברשת?

"הטלוויזיה נשארת מדיום מרכזי מכיוון שאנחנו רגילים מאוד להשתמש בה למטרה הזאת. היא מספקת מידע מועיל בצורה שמצריכה מאתנו מעט מאמץ. הפלטפורמות הדיגיטליות, לעומתה, במיוחד הנייחות (כלומר דרך דסקטופ, להבדיל מדרך טלפונים ניידים) אינן מאפשרות לנו עדיין לצרוך מידע יעיל באותה קלות, ולכן הן עדיין לא הבשילו לשמש כאלטרנטיבה שתגרום לאנשים לנטוש את הטלוויזיה. תראה, רוב האנשים הם לא מתעניינים גדולים בפוליטיקה, על כל הניואנסים שלה. הם גם לא מחפשים את המידע החדשותי הטוב ביותר והמדויק ביותר. הם רק רוצים לצרוך מידע בדרך פשוטה וקלה עבור המשתמש. לטלוויזיה יש יתרון גדול מהבחינה הזאת, היא מאוד קלה ונוחה לשימוש והציבור כבר רגיל אליה".

ממה שאתה אומר, לא נשמע שאתה חושב שזה הולך להשתנות. מה בעצם צריך לקרות על מנת שזה ישתנה, אם בכלל?

"לא, אני בהחלט חושב ששינוי מתקרב. ואני חושב שמה שהולך להביא אותו זה הסמארטפונים. העלייה המתמשכת בכמות התכנים האודיו ויזואלים המיועדים לצריכה באמצעות הסמארפונים עשויה לסמן את המפנה, וכבר היום היא מהווה אתגר רציני בפני הטלוויזיה המסורתית".

הטלוויזיה, כמדיום, מתבססת גם על תכנים אודיו ויזואליים, למה אתה חושב שגישה לתכנים כאלה דרך הסמארטפונים היא שתביא לנטישת הטלוויזיה (או שכבר מביאה)?

"הפלאפונים מציעים יתרון ברור אחד על פני הטלוויזיה: הניידות שלהם. זה מאפשר למשתמש לצרוך מידע מכול מקום וכמעט בכול זמן. בנוסף, האפליקציות של החדשות נעזרות במידע הנאסף על פרופיל המשתמש כדי לעשות פרסונליזציה – התאמה אישית של המידע המוצג לגולש המסוים הזה, וככה הן מבססות את צריכת המידע על העדפותיו האישיות. אבל חשוב לומר בנקודה הזאת: זה טוב ויפה כאשר מדברים על צרכיו המשתמש ורצונותיו, אבל ממש לא בטוח שזה הדבר הנכון טוב מבחינת הדמוקרטיה".

עיתונות איכותית היא תנאי לדמוקרטיה מתפקדת

על אף שהולברט סבור שהטלוויזיה היא המדיום המרכזי כיום, הוא אינו דוחה את תחזיותיו של נאגרפונטה, החוזות השתלטות של אמצעי התקשורת הדיגיטליים והתמוססות המדיה המסורתית; אך בניגוד לחבריו בקהילה המדעית, הוא סבור שתחזיות אלה טרם התממשו בפועל, ושצריך להיות מודעים לכך שהטלוויזיה היא עדיין המדיום המרכזי – ולהתייחס אליה בהתאם.

"בעידן הדיגיטלי אנחנו צריכים לחשוב כיצד מדיות שונות פועלות בתיאום אחת עם השנייה. לכן, חשוב לי להבהיר שהטלוויזיה עדיין רלוונטית, בעוד שאר הקהילה האקדמית מאמצת בצורה רחבה עמדה שלא רואה אותה כרלוונטית יותר. אני חושב שזה שגוי. המחקר שלי הראה שב-54 מדינות היא עדיין מדיום משמעותי מאוד ואף מוביל ברוב המדינות בכול הנוגע לצריכת מידע. רק אם נניח שכול העולם לוקה באשליות, נגיע למסקנה שהטלוויזיה חדלה להיות מדיום חשוב. אפשר להתווכח על איזה מדיום יותר חשוב, אבל זה לא מה שאני מתעסק בו.

בעניין אחד הולברט נותר מתנגד עיקש של תחזיותיו של נגראפונטה: בעוד האחרון הפגין גישה אופטימית וסבר שהשינויים הללו יהפכו את העולם למקום טוב יותר, הולברט חושב שלמעבר לדיגיטל עלולות להיות השלכות שליליות רבות הנוגעות לחברה הנוגעות לחברה ולמעמד הדמוקרטיה בתוכה.

"עיתונות איכותית היא תנאי הכרחי לדמוקרטיה מתפקדת", הוא אומר, "ולכן הצורך בעיתונות ברמה גבוהה כיום גבוה מאי פעם. עיתונות כזאת קיימת גם בדיגיטל אבל היא לא זוכה לקהל גדול וכנראה שגם לא תזכה בעתיד לתפוצה רחבה דרך פלטפורמות מקוונות. עיתונות דיגיטלית איכותית זו עיתונות שיש לה קהל מעורֵה שרוצה מידע איכותי ומוכן לשלם עליו – אבל אלה הם מעט מאוד אנשים. עבור יתר האנשים, המעבר לדיגיטל מסמן מעבר לצריכת מידע חדשותי ברמה נמוכה יותר. היתרון שמציעים הפלאפונים הניידים לצרכנים – הפילטר באבלז, אותן תיבות תהודה שמתנתקות אותנו מדעות שונות, הופך לחיסרון כאשר מדברים על הדמוקרטיה באופן כללי, שכן בצורה כזאת האזרח מקבל את המידע שהוא רוצה לדעת ולא בהכרח מקבל את המידע שהוא צריך לדעת".

בשנים האחרונות אנו רואים בארצות הברית (טראמפ), בצרפת (לה פן) ובמדינות נוספות מתקפות של אנשי ציבור פופוליסטים על התקשורת המסורתית. אפילו בישראל. האם אתה חושב שמתקפות אלה מערערות את האמון בתקשורת המסורתית ובעשותן כך גורמות למעבר לצריכת מידע באמצעים דיגיטליים, או שהן בסך הכל מבטאות מגמה הקיימת ממילא?

"זה נכון שהאמון במדיה המסורתית נמוך, במיוחד בארצות הברית. עם זאת, המגמה הזאת התחילה עוד לפני העלייה של הימין הקיצוני הפופוליסטי: האמון במדיה המסורתית נמוך מאוד כבר די הרבה זמן. ומכיוון שהוא כה נמוך, הוא הפך אותה למטרה נוחה למתקפות מצד אנשי הציבור האלה, ולא להפך".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

אקטואליה כללי מגזין מדיה חדשה רשתות חברתיות תקשורת         
{ לכתבה "טלוויזיה במיטבה" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות