כתובת גרפיטי של דגל ישראל וגרמניה בברלין. תצלום: מתוך פליקר

"זו התקופה הקלה ביותר לייצג בה את ישראל"

איך נראית ישראל בעיניים גרמניות ומה עמדת משרד חוץ בנוגע לסוגיית הפליטים? סגן הקונסול הכללי במינכן, יונתן גליק, מפתיע ואומר שעל רקע הטרור בעיר וסוגיית הפליטים, ישנה דווקא הזדהות גדולה מאי פעם עם ישראל

ארבעה פיגועים בתוך שבוע אחד, תושבים המביטים בחשד על כל מי שנראה מעט שונה בנוף המקומי, תמונות של ניידות משטרה ואמבולנסים הגודשות את עמודי השער בעיתונים הראשיים – כל אלה הם מראות מוכרים היטב בישראל. אבל לתושבי מינכן, בירת מחוז בוואריה שבדרום גרמניה, זו מציאות מבהילה ומדאיגה שרבים מהם לא חוו אף פעם. בסוף יולי היא התנחלה בלב שגרת החיים שלהם.

ביום שאחרי המתקפה הרצחנית במרכז הקניות "אולימפיה" בעיר, שגבתה את חייהם של תשעה אנשים ושבסיומה הרוצח עלי דויד סונבולי, גרמני ממוצא איראני בן 18, התאבד – חשנו באווירה כבדה ומתוחה שאפפה העיר, המאופיינת בשלווה ובנינוחות ברוב ימות השנה. את אחד הביטויים של המתיחות אפשר היה לראות בהפגנה של פעילים ניאו-נאצים אשר קראו לסלק מגרמניה את מיליון הפליטים שמצאו מקלט במדינה בשנה האחרונה. הפגנה זו תוכננה להתקיים עוד לפני שרשרת אירועי הטרור, אך בעקבותיה היא נטענה באמוציות נוספות. המתח מסביב ניכר.

בשבוע סוער זה פגשנו את יונתן גליק, סגן הקונסול הכללי במינכן, לשיחה על יחסי החוץ של ישראל, תדמית מדינת ישראל בעיניים גרמניות ומשימותיו של משרד החוץ בתקופה האחרונה. גליק הפתיע אותנו מיד בתחילת דבריו: בעוד שבתקשורת הישראלית מוצגת התדמית של ישראל כיום כמי שמצויה בשפל הקשה ביותר – ואף מוסיפה להידרדר נוכח המדיניות קשת העורף אותה מתווה ראש הממשלה ביחסי החוץ, וכן היעדר שר חוץ במשרה מלאה – לגליק דווקא יש תובנות אחרות. "זו התקופה הכי קלה אי פעם לייצג בה את ישראל", הוא אומר. לדבריו, דעת הקהל האירופית והגרמנית בפרט חיובית בהרבה מכפי שהייתה עד לפני ארבע או חמש שנים. את ההסבר לכך הוא תולה בהתמודדות של בירות אירופה עם פיגועים תוצרת דאע"ש ואסלאם קיצוני וכן עם בעיית הפליטים ששוטפת את אירופה וגורמת לגרמנים להבין את הזווית הישראלית והתמודדותה עם  גלי הטרור. "70% מהגרמנים מעידים על עצמם כמי שמפחדים מהטרור", הוא מוסיף.

בהתייחסו לאחד מאתגריה הגדולים של מדינת ישראל בשדה הדיפלומטי, ההתמודדות עם תנועת הבי-די-אס הקוראת להחרמת ישראל, גליק טוען כי כלל אינו מנסה להיאבק ישירות בארגוני החרם, מפני שלדעתו ארגונים אלה כלל אינם מעוניינים בשיח, אלא בהשמעת דעתם בלבד. במקום זאת הקונסוליה במינכן מתרכזת לדבריו בהצגת צדדיה החיוביים של ישראל ובמיזמים ושיתופי פעולה בעלי אופי כלכלי וטכנולוגי.

מתקשר אישית לעורכי עיתונים

יונתן גליק, נשוי פלוס ילד בשנות השלושים לחייו, הגיע בכלל מתחום ההיי-טק. לאחר שלמד משפטים, ראיית חשבון ומתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה, בבר אילן ובבינתחומי במקביל, הוא יזם סטארט אפ עם שותף, וכשהתגלו חילוקי דעות החבילה התפרקה והוא התגלגל למשרד החוץ. לאחר תפקיד קצר בירושלים הוא התקבל לתפקיד הנוכחי, בו יש ביקוש לאנשים עם רקע בתחום הטכנולוגי.

יונתן גליק (משמאל) עם קבוצת הסטודנטים. צילום: חלי כגן

יונתן גליק (משמאל) עם קבוצת הסטודנטים. צילום: עומר גרזון

גליק מצביע על שתי נקודות חשובות המאפיינות את פעילות הקונסוליה בכל הקשור ליחסי ישראל-גרמניה: חדשנות ואינטגרציה. לטענתו, כיוון ששתי האומות "מצטיינות בתחומים אלה", מצאה הקונסוליה לנכון לבסס את היחסים סביבם. במסגרת פעילות זו, גליק והקונסוליה יוזמים פרויקטים רבים, בין היתר: משלחות משותפות דרך חברת גוגל, סיור בישראל של מורים גרמנים להיסטוריה כולל ביקור ביד ושם, לימוד משותף של ערכים דמוקרטיים לצעירים, וגם הצגת התרבות ישראלית בערבי ריקוד.

גם בהקשר של סוגיית הפליטים, הקונסוליה משתדלת לתרום את חלקה בשילובם בחברה, ולמרות החשש מסלידה של פליטים ערבים כלפי ישראל, גליק מספר על אינטראקציה חיובית, ועל כך שרוב הפליטים דווקא מעוניינים לשוחח עמו ולשמוע את דבריו, ושאפילו בקרבם ישנה הבנה כלפי ישראל, לאור הסבל שהם עברו על ידי גורמי אסלאם קיצוני.

שאלנו אותו על יחסי החוץ ועל העובדה שלישראל אין שר חוץ מכהן כבר יותר משנה. "כאשר כל החיילים מתפקדים היטב, הם יסתדרו מצוין גם ללא המג"ד", הוא ענה. כמו כן, שאלנו את גליק מהי תשובתו לאותם הקולות שנשמעו לאחרונה בישראל, ובראשם של השר בנט, שטענו לייצוג מעוות של מדיניות ישראל בידי אנשי משרד החוץ בעקבות חוסר הסכמה של העובדים עם מדיניות הממשלה. חלק מהקולות הללו אף האשימו את עובדי משרד החוץ בחוסר פטריוטיות. גליק השיב שחילוקי הדעות לגיטימיים, אך הצהיר שמבחינתו הוא מייצג את ישראל נאמנה, בין השאר בכל מה שקשור להתמודדות עם הסיקור התקשורתי המוטה ואף השקרי לטענתו של המצב בישראל באמצעות המדיה הגרמנית. הוא סיפר שבמקרים כאלה הוא יוצר קשר אישי עם העורכים או המנהלים של כלי התקשורת ומבקש להשמיע באוזניהם באופן אישי את הצד הישראלי של הסיפור.

לסיום סיפר גליק על בניין הקונסוליה ועל מיקומו המיוחד – כעשרים מטר בלבד ממשרדיו של היטלר ושל מפלגתו, שבהם גם נמצאת המרפסת המפורסמת ממנה היה נואם אל ההמון המשולהב בחוץ. "מבחינתי זה מראה שאנחנו מסתכלים על העתיד ולא על העבר", אמר גליק. "ברור שאי אפשר לשכוח את עבר, אך עצם העובדה שממשלת בוואריה הסכימה להקים שם את קונסוליה מראה על דעתם ורצונם הטוב, ועל העתיד המשותף".

עוד בפרויקט:

שר הפנים הבווארי, יואכים הרמן, משוכנע שאירופה צריכה לסגור את גבולותיה

כיצד מתמודדים פליטים להט"ב עם הקושי הכפול מולו הם ניצבים?

אחמד עבאס וטהא ח'בת, צמד פליטים סוריים, שרים למען השלום

כתבת הרדיו ליסה וייס, המכסה את נושא הפליטים, מספרת על הדילמות והקשיים בסיקור

שרלוטה קנובלך, נשיאת הקהילה היהודית במינכן, מתריעה מכניסה לא מבוקרת של פליטים ממדינות ערב

הסיפור המופלא של המלון "גרנד הוטל קוסמופוליס", אקס-טריטוריה המשלבת אמנות ומקלט מדיני

כיצד העיתונות הגרמנית מתמודדת עם משבר הפליטים?*

אקטואליה כללי פרויקט מינכן      
{ לכתבה ""זו התקופה הקלה…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות