שרלוטה קנובלך

"הופתענו מאוד מההזמנה הנדיבה של מרקל"

האם לקהילה היהודית בגרמניה תפקיד היסטורי המחייב אותה לתמוך בפתיחת השערים לפליטים, או שהיא דווקא עלולה לשמש כיעד לטרור שיופעל בחסותם? לשרלוטה קנובלוך, הפנים של הקהילה היהודית בגרמניה, אין ספק: "אלה אנשים מלאי שנאה ליהודים"

במציאות הסבוכה באירופה כולה ובגרמניה בפרט בשנתיים האחרונות, שבמסגרתה אלפי פליטים זרמו למדינה מדי שבוע ובמקביל נשמעו קריאות לפתוח את השערים, אי אפשר היה שלא להיזכר במראות ובקולות מהעבר, משנות ה-30 וה-40. בגרמניה אף היו רבים שהתייחסו לכך באופן ישיר, כשאמרו שפתיחת השערים לכל מבקשי המקלט תהיה מעין תיקון היסטורי לפשעים שחוללה מדינתם בזמנו. מנגד, קולם של ארגוני הימין הקיצוני הלך וגבר, בעקבות מה שראו כ"השתלטות עוינת", וגם דברים אלו הזכירו את אותם שיעורי היסטוריה.

ובתווך, בין המבקשים לפתוח את השערים לבין אנשי הימין הקיצוני, נמצאת הקהילה היהודית בגרמניה – אמנם קטנה, אבל המטען הסמלי שהיא נושאת מעניק לה מקום חשוב בשיח הגרמני. בברלין אמנם נמצאת המסה הגדולה שלה, רובם צעירים שהיגרו בשנים האחרונות למדינה, אולם הפנים של הקהילה היהודית בגרמניה מזה עשורים היא שרלוטה קנובלוך (Charlotte Knobloch), ראשת הקהילה היהודית במינכן. היא הדמות שאליה פונה התקשורת הגרמנית כל אימת שצריך לייצג את העמדה היהודית בגרמניה. שאלנו אותה מה היחס שלה למשבר הפליטים וכיצד היא תופסת את מקומה של הקהילה היהודית ביחס אליו – כמי שצריכה לקדם פתרון הומני לאור מאורעות העבר, או דווקא למתן את מדיניות פתיחת השערים בשל החשש שאוכלוסייה יהודית בגרמניה תהווה יעד מובחן לטרור?

קנובלוך: "כשצפיתי בקיץ שעבר בתמונות המתעדות את הפליטים המגיעים לתחנת הרכבת ואת קבלת הפנים החמה שהגרמנים ארגנו להם, הדבר גרם לי לחוש אכזבה מגרמניה. כשפליטים יהודים הגיעו בשנות ה-90 מברית המועצות (לאחר נפילת מסך הברזל; נ"י, יא"ס), האזרחים והמדינה לא ששו להעניק להם את אותו יחס חם. ואז לא הגיעו אלפי פליטים ביום, אלה רק מאות כל שבוע. כיהודייה, היחס הזה גורם לך להרגיש לא שייכת, לא רצויה. אבל ייתכן שהזמנים השתנו".

טרוריסטים, פנדומנטליסטים, אסלאמיסטים

תאריה הרשמיים של שארלוטה קנובלוך הם: נשיאת הקהילה היהודית במינכן וסגנית נשיא הקונגרס היהודי העולמי. יש לה היסטוריה ארוכה וסבוכה עם גרמניה בכלל ועם מינכן בפרט – גם באופן אישי. היא נולדה לפני 84 שנים במינכן למשפחת עורכי דין יהודית. עשור לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השנייה, נאלצה להסתתר מפני הנאצים בבית של משפחה קתולית שהחביאה אותה בזמן שמרבית משפחתה נשלחה למחנות. לאחר המלחמה היא חזרה לגרמניה, למינכן, עם אביה ששרד, מצאה את בן זוגה לחיים והקימה משפחה משלה. "למרות שאחרי המלחמה כול היהודים רצו לעזוב", היא מספרת, "אני החלטתי לבסוף בשל סיבות משפחתיות להישאר. וכאשר בשנת 2002 נפתח המרכז היהודי הגדול במינכן – זו הייתה הפעם הראשונה שבאופן רשמי פרקתי את המזוודות", היא אומרת בעודה צוחקת.

בשנים האחרונות מילאה קנובלוך תפקידים שונים בשירות הקהילה היהודית בגרמניה, באירופה וגם בעולם כולו. גילה מרמז שכבר עברה את גיל הפרישה לפנסיה אך למרות זאת נראה כי היא איננה מתכוונת להפקיד את גורל הקהילה בידי אחרים, בייחוד לא בעת בה הסטטוס קוו האירופי נסדק ויש אף שיגידו מתפורר.

"הקהילה היהודית של גרמניה הופתעה מאוד מההזמנה הנדיבה של מרקל לפליטים מהמזרח התיכון", אומרת קנובלוך ביחס להכרזתה של הקנצלרית אנגלה מרקל בשנה שעברה לפתוח את הגבולות. "המדיניות הזאת נובעת מכך שאנשים חושבים כלכלית כאשר הם עוסקים בסוגיית הפליטים. הם חושבים שגלי ההגירה יסייעו למלא מקומות עבודה ויטיבו עם הכלכלה של גרמניה. החשיבה הכלכלית הזאת היא שגויה כיוון שבכלל לא בטוח שההגירה הזאת תהיה מוצלחת מבחינה כלכלית, ויתרה מכך, היא אף עלולה להעמיד בפני גרמניה אתגרים מורכבים יותר".

מהם אותם אתגרים מורכבים? נראה שקנובלוך לא מכפיפה את עצמה למגבלות של פוליטקלי קורקט. "הממשלה והאזרחים לא חושבים על כך שטרוריסטים, פונדמנטליסטים ואסלאמיסטים עלולים גם הם להגיע במסגרת אותם גלי הגירה לגרמניה. אלה אנשים שגדלים עם שנאה כלפינו וכלפי ישראל, הם מלאים שנאה ליהודים בעולם כולו. זה יותר מרעיון, זה משהו שהם חונכו עליו לאורך כל חייהם. זה חלק מהחינוך שהאזרחים מקבלים במדינות מהן הפליטים הגיעו".

 

שרלוטה קנובלוך בעת המפגש איתה (צילום: חלי כגן)

שרלוטה קנובלוך בעת המפגש איתה (צילום: חלי כגן)

ועדיין, על אף הדברים התקיפים, יש אף שיגידו משולחי הרסן, כשקנובלוך ממשיכה להתבטא בעניין סוגיית הפליטים, ניתן ללמוד שהסוגיה מעוררת אצלה קונפליקט ישן וכואב. "מצד אחד, אנחנו יודעים כיום כמה יהודים יכלו להינצל לפני 75 שנה אם מדינות אחרות היו מקבלות אותן כפליטים. הדבר הזה מוכר לי באופן אישי – סבתי יכלה להינצל במידה שמדינות אחרות לא היו סוגרות את השערים עבורה. לכן, חשוב להבין שבדרך כלל הקהילה היהודית שמחה שגרמניה מקבלת פליטים אבל מצד שני יש לנו חששות רבות מהגישה האנטישמית של הפליטים ומהשקפותיהם הקיצוניות. ההשקפות הללו והחינוך הזה מהווים אתגר מהותי להגירת הפליטים, וממשלת גרמניה לא התמודדה איתו עד כה בצורה מספקת".

"אין דבר כזה ימין קיצוני ללא אנטישמיות"

ההתפתחויות בסוגיית הפליטים הובילו לשינוי בולט נוסף בסדר האירופי – במדינות רבות התחזקו בשנתיים האחרונות מפלגות הימין הקיצוני אשר מבטאות עמדות לאומניות המתנגדות לקבלת הפליטים, תומכות בעמדות אנטי אסלאמיות ותומכות בעזיבת האיחוד האירופי. עבור רבים, אותם הקולות מזכירים שדים מהעבר אשר אירופה בכלל וגרמניה בפרט היו מעדיפות לשכוח. באפריל האחרון הגיע היינץ כריסטיאן שטראכה, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני האוסטרית ("החירות"), לביקור בישראל ובמהלכו נפגש עם בכירים מהליכוד. נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס סירב להיפגש עמו בהתאם להמלצת משרד החוץ לפיה מדובר באדם קיצוני אשר מנהיג מפלגה בעלת רקע אנטישמי ולכן מוטב שלא להעניק לה ולו לגיטימציה.

עבור קנובלוך ברור מאליו כי מפלגות הימין הקיצוני – אשר הולכות ומתחזקות בימים אלה כמעין אלטרנטיבה למדיניות הסובלנית של מרקל ביחס לפליטים – אינן רודפות אך ורק את האסלאם והפליטים, אלה מהוות בשורות רעות גם עבור הקהילה היהודית. "אין דבר כזה ימין קיצוני בלי אנטישמיות", קובעת קנובלוך נחרצות, "הם אולי מנסים על פני השטח להראות כאילו הם רק נגד מוסלמים אבל ברור שהם גם נגד יהודים. כשיש להם אירועים או הפגנות זה אף פעם לא רק אנטי אסלאם זה תמיד גם אנטישמי, וכאשר הם מתחזקים גם היהודים בסכנה".

עוד בפרויקט:

שר הפנים הבווארי, יואכים הרמן, משוכנע שאירופה צריכה לסגור את גבולותיה

כיצד מתמודדים פליטים להט"ב עם הקושי הכפול מולו הם ניצבים?

אחמד עבאס וטהא ח'בת, צמד פליטים סוריים, שרים למען השלום

כתבת הרדיו ליסה וייס, המכסה את נושא הפליטים, מספרת על הדילמות והקשיים בסיקור

הסיפור המופלא של המלון "גרנד הוטל קוסמופוליס", אקס-טריטוריה המשלבת אמנות ומקלט מדיני

כיצד העיתונות הגרמנית מתמודדת עם משבר הפליטים?

מה עמדת משרד החוץ הישראלי ביחס למציאות החדשה שגרמניה ניצבת פניה?*

אקטואליה כללי מגזין פרויקט מינכן      
{ לכתבה ""הופתענו מאוד מההזמנה…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות