שר הבריאות ליצמן (מתוך ויקיפדיה)

"כאב ראש מיותר"

במדינת ישראל, משרד הבריאות הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים וגם גוף שמבקר אותם. ועדה שמינתה השרה הקודמת עמדה על הבעייתיות והמליצה להקים רשות עצמאית. שר הבריאות הנוכחי החליט להתעלם ממנה. למה? בקצרה, כי לא בא לו

כשבית החולים הדסה עמד בפני קריסה לפני כשנתיים, בדקה באותה העת ועדה בראשותה של רונית קן, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, את נושא הפיקוח החיצוני על בתי חולים. הוועדה, שנקראה "ועדת המשנה בנושא ריבוי התפקידים של משרד הבריאות", הוקמה עוד קודם, ומטרתה היתה לבחון את המצב הקיים שבו משרד הבריאות הוא מצד אחד הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, אבל מצד שני הוא גם הגוף המבקר את כשלי הניהול בהם. הוועדה המליצה לבסוף שתוקם רשות של בתי חולים ממשלתיים שתיהנה מסמכויות נרחבות וחשוב מזה, תופרד ממשרד הבריאות. המשבר בהדסה, שחשף כשלי ניהול ארוכי שנים, רק חידד – כך נראה – את הצורך ביישום המסקנות.

ואולם, אף על פי שהעבודה על הקמת הרשות החלה לצבור תאוצה בתקופת שרת הבריאות הקודמת, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), כאשר נכנס לתפקידו השר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן (דגל התורה), החליט לקטוע את הליך יישום ההמלצות. תחת זאת, החליט ליצמן על הקמת חטיבת בתי חולים ממשלתיים בפיקוחו של משרד הבריאות. בראש החטיבה הציב ליצמן את ד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית בית החולים סורוקה. מדוע אם כך העדיף ליצמן את רעיון החטיבה על רעיון הרשות?

עוד מנכ"ל? למי יש כוח

גורמים בוועדת קן מסרו לנו השבוע כי פתרון בדמות חטיבת בתי חולים ממשלתית שתהיה כפופה למשרד הבריאות אמנם נידון במסגרת עבודת הוועדה, אך הוחלט שלא להמליץ עליו משום שאינו נותן מענה למצב שבו משרד הבריאות הוא גם הבעלים של בתי החולים וגם גוף הביקורת שאליו הם מחויבים. אסתי דומיניסיני, מי שיועדה על ידי גרמן לעמוד בראש הרשות, טוענת השבוע כי החלטתו של ליצמן התקבלה כבר בקדנציה הקודמת שלו (בין 2009 ל-2013). "עוד כשליצמן היה סגן שר הבריאות בקדנציה הראשונה [בפועל שימש כשר לכל דבר, שכן לא היה מעליו שר ממונה; ע"צ], כשרוני גמזו היה המנכ"ל, היו דיבורים על הקמת חטיבת בתי חולים וכבר היו מסמכים שהתחילו לבדוק היתכנות. גרמן החליטה שזה לא מספיק, ורצתה רשות עצמאית – שתהיה רשות שתפקח, תנהל ותבקר. אבל ליצמן לא רצה להקים רשות עוד מהקדנציה הקודמת".

פרופ' רוני גמזו, שהיה מנכ"ל המשרד לאורך מרבית הקדנציה הראשונה של ליצמן, מאשר כי החלטתו של ליצמן מקורה עוד בקדנציה הראשונה שלו, ומספק תשובה בנוגע למניעיה: "ליצמן, בקדנציה הראשונה שהייתי איתו, כשהייתי מנכ"ל שלו, ראה בהפרדה הזו וביצירתה של רשות נוספת עם הרבה פוליטיקה והרבה עצמאות – כאב ראש, כיוון שהמשמעות היתה שהוא, כשר, יצטרך לשבור את הראש כדי להחליט מי צודק, מנכ"ל המשרד או מנכ"ל הרשות, והוא חשב שזה לא ראוי מההתחלה. הוא ראה בזה גוף מיותר. הוא אמר: 'מה אתם מקימים לי עוד גוף במשרד הבריאות? יש לי מנכ"ל אחד, מה אני צריך עכשיו עוד מנכ"לים?'".

עם זאת, גמזו מציין שגם הוא סבור שרעיון הרשות הוא הנכון יותר. בראיון ל"גלובס" ב-2014 אף אמר: "מהיום הראשון הרגשתי על בשרי שצריך את זה. כמה שאהיה בטוח שאני פועל ביושר, יהיה מי שיעלה את עניין ניגוד העניינים, וזה מחליש אותי ואת המשרד בתוך המערכת ופוגע במשילות". השבוע אומר גמזו שכשהעלה טיעונים אלה ואחרים בפני ליצמן, "הוא [ליצמן] ענה, 'אני רוצה אותך כמנכ"ל שאחראי על הכל, וזה קשה וזה יציב אותך בקונפליקטים, אבל זה החיים, מנכ"ל צריך להיות בטוח שהוא עושה את הדברים נכון'".

"למה הוא ביטל את הרשות? אין לי תשובה", אמרה יעל גרמן ב-2015, בהרצאה במרכז להעצמת האזרח. "זה לא הגיוני, זה לא נכון… אולי בעצם כן יש לי איזושהי תשובה. אני חושבת שמשרד הבריאות לא רצה שייקחו לו את הסמכויות, ויקצצו ממנו את כוח האדם. המנכ"ל, הסמנכ"לים, מנהלי הכספים… הוא [גמזו] אמר לי שזה נכון, אבל הוא עשה את זה שכפאו שד. ברגע שאני נעלמתי, הכל קפא. יכול להיות שכרגע אנשים לא רוצים לוותר על סמכויות ועל כוח אדם".

אם כל הגורמים המעורבים מסכימים שהמהלך הנכון ביותר הוא הקמת רשות – מדוע בכל זאת בחר ליצמן להקים חטיבה? ניסינו לפנות לד"ר אושרית כהן, העומדת בראש החטיבה שהקים ליצמן, אך היא סירבה להגיב והפנתה אותנו לדוברות משרד הבריאות. דוברות משרד הבריאות לא השיבה לפנייתנו.*

אקטואליה כללי מגזין     
{ לכתבה ""כאב ראש מיותר"" התפרסמה תגובה אחת }

1 {ריבה}

ערכת יפה, אהבתי! אני פחות אוהבת רכילות, אבל סחתיק על הכתיבה.

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות