עודד קרמר

איך אדוני ירצה את העיתון?

בעיני עודד קרמר, מפתח ואיש קרייאטיב, אנחנו חוזים בימים אלה בעלייתה של "העיתונות הפרסונלית" – תוכן מותאם אישית לצרכנים | מגמות 2016

מה תהיה המגמה הטכנולוגית הבולטת בשוק התקשורת ב-2016?

"אנחנו ממשיכים לראות את מה שאני קורא לו במונחים טכנולוגיים 'העיתונות הפרסונלית'. השינויים הטכנולוגיים היום מאפשרים לנו לייצר תוכן הרבה יותר מותאם אישית לצרכנים שלנו. במקום גופים גדולים שמשדרים ל-80% מהאוכלוסייה את אותו התוכן, אנחנו נראה יותר שירותים מפולחים, שייתנו לכל אחד את מה שהוא מחפש".

האם אתה צופה שינויים משמעותיים בעבודתו של העיתונאי?

"זה מאוד תלוי איך מגדירים את עבודת העיתונאי. מהבחינה המסורתית, של זיהוי הסיפור, הבאת החומרים הרלוונטיים שיאששו אותו והאופן לספר אותו – מסמכים, ראיונות, עבודת רגליים – אז לא. העבודה לא תשתנה. מה שכן ישתנה, ובמידה רבה, זה האופן שבו אנחנו מתקשרים מול הקהל שלנו, מול הקוראים. אני חושב שעבודת העיתונאי משתנה. נחום ברנע הוא דוגמה מעולה לכך: הוא כותב ביום שישי בעיתון, ובזה זה נגמר. לא מגיבים על מה שכתב. היום, עיתונאי צריך להיות קשוב מאוד לקוראים שלו כדי לעשות עיתונות. הוא חייב דיאלוג עם הקהל. אין יותר עיתונאי שלא מקיים דיאלוג".

האם אתה צופה שינוי משמעותי בעבודתם של כלי התקשורת?

"בשלב הזה, לצערי הרב לא. אני חושב שכלי התקשורת מקובעים מדי בעולם שלהם. אנחנו לא רואים שינוי בסופו של יום, על אף שצריך להיות שינוי. ברור לחלוטין שאנשים צורכים את החדשות שלהם בצורה שונה – ברשתות חברתיות למשל – ואני לא חושב שכלי התקשורת עושים כרגע מהלכים בנוגע זה. בינתיים, כל מה שהם עושים זה לקחת את התכנים שלהם ולשים בפלטפורמות החדשות. הם נוקטים בגישה הלא נכונה לדבר הזה".

מה הגורם שאתה צופה שיציב ב-2016 את הסכנה או האתגר הגדולים ביותר לחופש העיתונות?

"הפוליטיקאים, כמו תמיד. יש קרב מאוד גדול, והוא לא חדש, בין הפוליטיקאים, שרוצים להגביל את חופש העיתונות, לבין העיתונאים, שרוצים לשמור על החופש שלהם. אני לא חושב שזה ישתנה בשנים הקרובות".

האם ב-2016 תהיה לתקשורת יותר או פחות השפעה?

"אני לא רואה שינוי משמעותי כל כך במצבה של התקשורת. מצבה של התקשורת מידרדר אמנם, אבל אני לא רואה איך היא עושה משהו כדי שזה ישתפר. התקשורת מתמודדת היום עם דברים שהיא לא חשבה שהיא צריכה להתמודד איתם, בעיקר חזרה לשאלות כמו 'מה האינטרסים שלכם?', 'איפה הם משפיעים על מה שאתם משדרים?', ועד שלא תהיה אסדרה של כל נושא התוכן השיווקי, ואיך מוודאים שהחדשות הן חדשות ולא תוכן שיווקי, אני לא רואה שיפור בהשפעה של התקשורת".

האם יימצא השנה מודל כלכלי פורץ דרך לעיתונות? האם צופה שנחזה בסגירה של כלי תקשורת? בצמיחה של חדשים?

"כן, נמשיך לראות סגירה של כלי תקשורת. כלי התקשורת הישנים מיצו את עצמם, הם הגיעו לשיא היכולת שלהם. הם יכולים לשמר דברים, אבל לא יותר מזה. אני לא בטוח שבשנת 2016, אבל בהחלט בשנים הקרובות אנחנו נצטרך למצוא מודלים חדשים בתחום הפצת התוכן והחדשות בעיקר. אבל אני אומר את זה כבר משנת 2010, אז אני מחכה לזה וזה לא בא. ברור לחלוטין שיש מודלים חדשים, הם חייבים לצאת והם יצאו, השאלה מתי ואיך הם יתפסו, שזה אין לי מושג".

מה צריך לקרות כדי שנראה השנה יותר נשים בתקשורת?

"אם אנחנו לא נתחיל להשתמש בכוח שלנו כצרכנים באופן משמעותי, ולא נבוא לאמצעי התקשורת ונגיד להם 'חברים, אם אתם לא תציגו יותר נשים, אנחנו נפסיק לצרוך את התוכן', זה לא יקרה. זה רק בידיים שלנו. אנחנו אשמים בזה, בעצם זה שאנחנו מזניחים באופן שיטתי את העניין הזה. אם כלי תקשורת היה יודע שאנשים לא רואים את התוכניות שלו בגלל היעדר של נשים, הוא היה דואג לזה שיהיו נשים. אני חושב שזה קיים גם במקרה של חרדים וערבים, אבל במקרה של נשים זה הכי בולט, פשוט כי זה ה'מיעוט' הכי גדול שיש. מהבחינה הזו, אני חושב שאנחנו עושים עוול מאוד גדול לנשים. המצב הזה לא סביר".*

אקטואליה      
{ לכתבה "איך אדוני ירצה…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות