אין ברירה, חייבים לחפור

רותי יובל, לשעבר העורכת הראשית של "מעריב", עורכת "7 ימים" ו"אולפן שישי", משוכנעת שתהליכי איסוף המידע משנים צורה והולכים ומתבססים יותר ויותר על מקורות מידע מקוונים | מגמות 2016

מה תהיה המגמה הטכנולוגית הבולטת בשוק התקשורת ב-2016?

"בהסתמך על המגמה שהתחזקה ב-2015, אפשר להניח שארגוני התקשורת ימשיכו להשקיע משאבים בשכלול ובגיוון התכנים המקוונים, ובעיקר, בהתאמתם לצריכה במכשירים סלולאריים. במקביל, נראה יותר פיתוחים של כלים טכנולוגיים שיאפשרו את הפצת התכנים העיתונאיים והפרסומיים לקהלים מפולחים  יותר".

האם את צופה שינויים משמעותיים בעבודתו של העיתונאי?

"יש סיכוי שמקצוע העיתונאי יגדיר את עצמו מחדש בשנים הקרובות, ובעיקר – שלארגז הכלים של העיתונאי יתווספו מיומנויות חדשות. לדוגמה: בשל הפגיעה בחוסן הכלכלי של כלי התקשורת ובזכות הכלים הטכנולוגיים המשתכללים, ייאלץ עיתונאי השטח לא רק לאסוף, לתחקר ולכתוב את החומר החדשותי, אלא גם לצלם, להקליט ואפילו לערוך אותו.

גם תהליכי איסוף המידע משנים צורה והם הולכים ומתבססים יותר על היכולת לחפור בבסיסי נתונים ובמקורות מידע באמצעות תוכנות מחשב. כתוצאה מכך, סביר שתהיה דרישה גוברת לעיתונאים עם יכולת טכנית של ניתוח ועיבוד כמויות גדולות של מידע גולמי, לצד עיתונאים שיידעו לנצל את האוטומציה של איסוף חומרי הרקע ולהשתכלל במיומנויות המסורתיות: כתיבה, פרשנות, תחקיר והעמקה בסיפורים חשובים ומורכבים".

האם את צופה שינוי משמעותי בעבודתם של כלי התקשורת?

"נראה שלפחות בטווח הקרוב דווקא הגידול העצום במקורות האינפורמציה הזמינים, מעלה מחדש את הצורך בכלי תקשורת ברי-סמכא, שיביאו מידע חדש ואחראי, יעשו  סדר וייצרו היררכיה במידע העצום המציף את הרשת. כך שבסופו של יום, המבחן להצלחתו של כלי תקשורת ימשיך להימדד בהישגיו העיתונאיים המצטברים. רק עיתונאים מיומנים ומקצועיים שיספקו תוכן איכותי מבודל ואמין, יוכלו לשמור על רמתו המקצועית של כלי תקשורת כספק מידע בולט".

מה הגורם שאת צופה שיציב ב-2016 את הסכנה או האתגר הגדולים ביותר לחופש העיתונות?

"נדמה לי שדי ברור שראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו – מגובה בגורמים בקואליציה – מסתמן כסכנה ברורה  ומידית לעיתונות החופשית. כמעט כל הפעולות שנקט בשנים האחרונות מעידות על כך: מלחמת ההתשה שניהל מול ערוץ 10, המלחמה שהוא עדיין מנהל מול חברת החדשות של ערוץ 2, הניסיון להשפיע על אופיו של הגוף החדש שייבנה מתוך חורבות רשות השידור,  קידום הקמת חברות חדשות אוהדות בערוצי הכבלים והלוויין, שליטתו המלאה בעיתון הנפוץ במדינה ומלחמתו החזיתית נגד העיתון השני הנפוץ במדינה.

"אגב, בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין כאן עניין של ימין או שמאל. מרגע שמנגנון מקרתיסטי מהסוג הזה נכנס לפעולה, גם עיתונאים ימנים מקצועיים, ישרים וביקורתיים, עלולים למצוא את עצמם מותקפים ומושתקים.

האם ב-2016 תהיה לתקשורת יותר או פחות השפעה?

"בניגוד לציפיות שנולדו יחד עם עיתונות הרשת, המהפכה הטכנולוגית לא יצרה עולם של כוח מבוזר, להיפך: המחקרים מלמדים שלמרות ריבוי הערוצים החדשניים, חדשות עדיין מיוצרות ומופצות בעיקר על-ידי אמצעי תקשורת מסורתיים – מידע הממוחזר אחר כך בבלוגים וברשתות החברתיות. כך שנראה שגם בשנת 2016 עדיין תהיה השפעה רבה לתקשורת המסורתית. מצד שני, הדה-לגיטימציה השיטתית שנעשית לתקשורת פוגעת כבר עתה בהשפעתה וביכולתה העתידית לתפקד כשומרת סף אפקטיבית".

איך את רואה את המפה התקשורתית בהיבט הכלכלי ב-2016

"האינטרנט שינה את כללי המשחק: בעבר, ככל שכלי תקשורת היה יותר נפוץ, כך הוא משך יותר מפרסמים. ברשת, לעומת זאת, הפרסום הולך דווקא לאתרים, דוגמת גוגל ופייסבוק, שיודעים לפלח את הקהל ולספק למפרסם פרסום ממוקד ובמחירים נמוכים יותר. לכן אפשר להניח שבטווח הרחוק המודל המסחרי המעודכן של העיתונות החדשה יתבסס על אימוץ כלים טכנולוגיים, המסוגלים לפלח את הרגלי הצריכה של קהילות הגולשים באתרים העיתונאיים. עד שיימצא לעיתונות מודל עסקי כזה, היא תיאלץ להסתמך יותר ויותר על תמיכתם של מוסדות שלא למטרות רווח – מלכ"רים, מוסדות אקדמיים או אפילו אזרחים יחידים שאינם מונעים על ידי הפקת רווחים.

"לגבי הופעתם של כלי תקשורת חדשים, או סגירתם של קיימים, נדמה לי שהתשובה לשאלה לא נמצאת בתחום הרציונל-העסקי אלא בתחום הרציונל-הפוליטי: תחת האצטלה המפתה של ליברליזציה והגברת התחרות, ראש הממשלה, בשבתו כשר התקשורת, מנסה לקדם את רפורמת הרישיונות, שמשמעותה המעשית היא החלשת כלי התקשורת הקיימים והקמה מערכות רבות נוספות ללא מגבלות תוכן של ממש. או במלים פשוטות: הגדלת הכמות על חשבון האיכות, והחלשת כוחם של כלי התקשורת".

מה צריך לקרות כדי שנראה השנה יותר נשים בתקשורת?

"הנשים בתקשורת זה קצת כמו המוזיקה המזרחית: היא נפוצה מאוד אבל לא נותנים לה מספיק כבוד. הבעיה העיקרית היא לא מספרן של הנשים בתקשורת, אלא מספרן ומשקלן בעמדות ניהול ובקביעת המדיניות. כמעט אי אפשר למצוא נשים בתפקידי עריכת עיתונים, אתרים ומהדורות מרכזיות או בניהול חברות החדשות. יש להן גם ייצוג חסר בתפקידי פרשנות בכירים, בעיקר בתחומי הביטחון והפוליטיקה. הפתרון צריך לבוא קודם כל מהגברת המודעות לנושא ומהעמקת החשיבות שמייחסים לו הגורמים הממנים והקובעים. אבל גם שינוי במוטיבציה ובאמביציה של הנשים יכולה לסייע בקידום מהפכה משמעותית בתחום".*

אקטואליה מגזין תקשורת   
{ לכתבה "אין ברירה, חייבים…" התפרסמה תגובה אחת }

1 {מנעולן באשדוד}

פוסט גדול הסברת לי בדיוק מה שהייתי צריך תודה.

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות