גדי שמשון

על רובוטים ואנשים

גדי שמשון, העורך הראשון של וואלה! ושל נענע, וכיום בעלים של סוכנות לשיווק תוכן, מעריך שבעתיד פרשיות שחיתות יתגלו בזכות עקבות דיגיטליים | מגמות 2016

מה תהיה המגמה הטכנולוגית הבולטת בשוק התקשורת ב-2016? 

"ההכרה בעובדה שהאינטרנט כאן, תמשיך להתגלות לעיני קברניטי המדיה הישראליים, בתקווה שהדבר יוביל למדיה טובה יותר. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים במעין קללה מודרנית. כלומר, רף הכניסה כיום לכלי תקשורת הוא נמוך מאוד. מצד אחד, יש לעיתונאי את הכלים הטכנולוגיים המדהימים ביותר לביצוע עבודתו, ומצד שני, יש אובדן של היתכנות כלכלית על פי המודלים הוותיקים. התקשורת חבולה, יקרה ולא רווחית והיא תמשיך לעשות עוד ועוד פשרות כדי להתקיים – אין לי מושג אם ומתי העניין הזה יפתר.

"תחום בולט שייצמח לדעתי הוא שימוש נרחב יותר בביג-דאטה לצורך הכנת תחקירים עיתונאיים, לכדי ניתוח נתונים שמגלה מגמות ולא רק ככלי לפרסום מבוסס נתונים. דבר נוסף שאולי לא יקרה ב-2016, אבל בהחלט יקרה בעתיד הוא גילוי פרשיות באמצעות עקבות דיגיטליים. אם למשל יש משהו לא כשר בהתנהלות פרשת מתווה הגז, אין מצב שזה יתרחש בלי להשאיר עקבות דיגיטליים. ואם יש לזה עקבות דיגיטליים, אז מתישהו איזה האקר מקמצ'טקה או עובד ממורמר מפרדס חנה, ידליפו את זה. גם אם באופן מקרי לחלוטין".

האם את צופה שינויים משמעותיים בעבודתו של העיתונאי?

"העיתונאי יעבוד הרבה יותר. יש משפט שאמרתי אותו פעם ראשונה כבר לפני עשור והיום הוא נכון עוד יותר: 'התוכן הוא המלך, תראו כמה עבדים יש לו (פרפרזה על משפטו הנודע של ביל גייטס)'. העיתונאי יצטרך לבלוט יותר, שכן בשוק מתקיים תהליך דארווניסטי. העיתונאי שישרוד יהיה זה שיביא את התוצרת הכי טוב והכי מהר. רק יחידי סגולה יעשו קריירה לאורך זמן והשאר יבואו, יעשו את התחנה וימשיכו הלאה. יעברו לפרסום למשל, או לדברים אחרים.

"אפשר לומר, שבשנים הקרובות נחזה בדעיכה של תרבות הטאלנטים גם בעיתונות מודפסת וגם במשודרת. עיקר העבודה תיעשה על ידי עבדי התוכן ואלגוריתמים משוכללים. היכולת של כל אחד להיות סנסציה ל-20 שניות, יחד עם ההתקדמות הטכנולוגית והקשיים הכלכליים שחוות מערכות התקשורת והעיתונות, יובילו לכך שיהיו פחות ופחות טאלנטים. המגמה הנוכחית, בעיקר בכלי התקשורת המודפסים והטלוויזיוניים, בה יש שניים-שלושה טאלנטים שמרוויחים משכורת סבירה, והמון עבדי תוכן שמגרדים את השכר החציוני במשק מלמטה, תמשיך להתגבר".

האם אתה צופה שינוי משמעותי בעבודתם של כלי התקשורת?

"אני חושב ש'חומת האש' בין המסחר לבין התוכן העיתונאי תהיה עוד יותר מחוררת. לא רק מבחינת חדירה של תוכן שיווקי, אלא גם בהיבט של השפעות לא בריאות על התקשורת. הן מהצד השיווקי והן מהצד המערכתי. למרות זאת, אני חושב שכלי תקשורת רבים מבינים שיש לשמור על הפרדה, אחרת כלי תקשורת מאבד מיכולתו להיות כלי תקשורת. זה משחק מאוד עדין, וברשת הישראלית יש קשת רחבה של גישות בעניין. החל מהצעות לרגולציה עצמית של אתרים מסוימים ועד לבורדל, במלוא מובן המילה, של אתרים אחרים".

מה הגורם שאת/ה צופה שיציב ב-2016 את הסכנה או האתגר הגדולים ביותר לחופש העיתונות?

"הממשלה. נוצר אקלים שבו ארגוני התקשורת עומדים על כרעי תרנגולת ותלויים ביותר מדי גורמים מסביב. כל המשוואה של מערכות הכח בישראל מתערערת מהיסוד. אין מערכות שיכולות ליצור איזונים ובלמים ולעבוד בסוג של התגוששות פרודקטיבית אחת מול השנייה ואחת עם השנייה. יש ערעור של סמכות מערכת המשפט, ערעור כלכלי של כל ענף התקשורת, והמערכת הפוליטית ממשיכה להיות מערכת פוליטית. ביחד, הדברים האלה יוצרים איזשהו איום על עצמאות תקשורתית. עצמאות תקשורתית אמיתית מתקיימת כשיש יכולת לחקור, לכתוב וליצור דברים, ואלו דברים שמכורסמים ללא הרף כבר שנים ארוכות. יחד עם זאת, אני לא חושב שהכל אבוד, אני חושב שאנחנו מדינה מאוד חזקה. אולי לא יחסית ל-OECD, אבל כן ביחס לשאר העולם".

האם ב-2016 תהיה לתקשורת יותר או פחות השפעה?

"אני חושב שהשאלה האמיתית היא לכמה גורמים תהיה השפעה על התקשורת. לדעתי לתקשורת תהיה יותר השפעה בארץ, אבל השאלה היא מי ישפיע עליה. כנראה שיהיו הרבה יותר גורמים חיצוניים שחלקם אינטרסנטיים ואחרים שב'תמימות כובשת', ישפיעו על התקשורת".

איך רואה עתיד המפה התקשורתית בהיבט הכלכלי?

"למרבה הצער, לא נראה לי שיצוץ מודל כלכלי פורץ דרך בשנה הקרובה. אבל אם כן, אני מאוד אשמח. כן ייפתחו כלי תקשורת חדשים, כמו למשל גרסה אינטרנטית חדשה של עיתון 'דבר ראשון' (עיתון ההסתדרות החדש-ישן). אנחנו נחזה בפתיחות וסגירות של כלי תקשורת כמו שתמיד קרה ותמיד יקרה בענף".

מה צריך לקרות כדי שנראה השנה יותר נשים בתקשורת?

"כיוון שכיום זו עבודה שבה מחפשים את בעלי השכר הנמוך ומוכנים להתפשר שיעבדו עד 16:00 וילכו הביתה, זה תחום שהפך לנשי כבר מזה עשרות שנים. השאלה היא מתי נשים יגיעו למוקדי קבלת ההחלטות ולמרבה הצער זה לא קורה מספיק. אני לא חושב שיש עוד Boys clubs שיוצרים תקרת זכוכית במכוון. למרות זאת, נראה לי מוזר שפרט לעיתוני נשים אנחנו לא רואים, נגיד בתחום האינטרנט, אישה עורכת או מנהלת תכנית של כלי תקשורת גדול. שוב, אני לא בטוח שזה מכוון".*

אקטואליה    
{ לכתבה "על רובוטים ואנשים" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות