גריג דוידוביץ'

חיים על ענן

גריג דוידוביץ', מנכ״ל אר-ג׳י-בי מדיה שעוסקת בפיתוח עיתונות וניו מדיה, משוכנע שלא רחוק היום בו כול התוכן יישב על ענן, ומבחין בין כלי תקשורת יוצר לכלי תקשורת אוצר | מגמות 2016

מה תהיה המגמה הטכנולוגית הבולטת בשוק התקשורת ב-2016? 

"אני לא יכול לקחת אחריות על 2016, אני יכול להגיד לך יהיו לדעתי המגמות בשנים הקרובות. אחת השאלות בתחום שלי, למשל, היא מה עדיף: אפליקציה או דפדפן? אפליקציה היא יותר מהירה, ומאפשרת להשתמש פונקציות של המכשיר בקלות – כמו מצלמה או מידע על המיקום. מנגד, לדפדפן יש את המפתח של האינטרנט – כתובת URL. האינטרנט הוא אוקיינוס של פרטי מידע, ולכל פריט מידע כזה יש תעודת זהות – והיא ה-URL. זה חזק מהכל. כבר היום רואים שפרטי מידע רבים דרך רשתות חברתיות וחיפוש, שאינם רלוונטיים לאפליקציה.

"לדעתי, במאבק בין הדפדפנים לאפליקציות, הדפדפן ינצח. עצם מערכת ההפעלה של המכשיר תהיה סוג של דפדפן, הכל יישב בענן. וזה יפה מבחינה היסטורית, כי בתחילת דרכם של המחשבים, הם היו מכשירים ענקיים שתפסו חדרים שלמים, ואליהם היו מחוברים 'מסופים טיפשים' – מסכים ומקלדות. רק בהמשך הופיעו המחשבים האישיים, שחוברו יחד ברשתות מחשבים. אחרי הרשתות הגיע האינטרנט, וכעת אנחנו בעידן הענן. ככל שהמעבר לענן יתעצם, נחזור בעצם למודל הראשוני: מחשב אחד שכולם מחוברים אליו עם מסופים יחסית טיפשים, שהם בעיקרם מסכים ומקלדות. רק שהפעם זה לא מחשב אחד – זה החיבור של כל משאבי המחשוב יחד באמצעות האינטרנט".

האם אתה צופה שינויים משמעותיים בעבודתו של העיתונאי?

"כן, אלה תהליכים שכבר רואים היום. פעם כתבים היו מתמחים רק בהיבט אחד של המקצוע: מומחיות של כתב בפרינט היתה יצירת טקסטים ומומחיות של כתב בטלוויזיה היתה יצירת וידיאו. אחד המאפיינים של הזירה האינטרנטית הוא שהיא איננה כלי תקשורת נוסף לצד כלי התקשורת הקיימים – האינטרנט בולע את כלי התקשורת הישנים. נטפליקס, למשל, זו דוגמה מצוינת לבריאה מחדש של הטלוויזיה בסביבה האינטרנטית.

"כתיבה מגזינית טקסטואלית תמיד תשרוד. כתיבה מגזינית היא חוויייה ייחודית, שונה מחוויית מולטימדיה. כנ״ל צילום מגזיני או יצירת כתבת טלוויזיה טובה. יחד עם זאת, יהיו גם עיתונאים שהם מרובי כישורים, שיכולים לבוא לאירוע מסוים וגם לייצר ממנו טקסט, גם להפיק ממנו וידאו וגם לצלם תמונות. זה משהו שנראה יותר ויותר".

האם אתה צופה שינוי משמעותי בעבודתם של כלי התקשורת?

"בכמה כיוונים. מגמה אחת היא פעילות בשדה האוצרות במקביל לשדה היצירה. אנו רגילים שכל התכנים בכלי תקשורת מיוצרים על ידי אותו כלי תקשורת. כיום רואים חלוקה בין שוק היוצרים לשוק האוצרים. אני יכול להכניס באתר שלי לינקים לאתרים אחרים, ובכך עמוד הבית שלי הופך להיות עמוד שלא משקף רק את החומר שאני יוצר, אלא משקף את ההחלטות של העורך לגבי מה שווה לקוראים הישירים של האתר לקרוא. בחו"ל זה לא דבר חדש.

"מגמה שנייה חשובה היא שאתרי עיתונות הופכים לפלטפורמות ולא רק למרכזי מידע. מעבר לטוקבקים, יש דברים נוספים שביכולתם להציע, יותר מורכבים. באתר של 'טיימס אוף יזראל' למשל, יש מערכת בלוגים שהחברה שלי הקימה, ופועלים שם היום כ- 5,000בלוגים, שיש להם חלק לא מבוטל מהצלחת האתר. אני חושב שעיתונים צריכים לחשוב בעוד מובנים איך להפוך להיות פלטפורמות, אך לא סתם פלטפורמות – כאלה שהפעילות בהן קשורה קשר הדוק לזהות האתר.

"מגמה שלישית – גיוון בשומרי הסף. אחד התפקידים המרכזיים של כלי התקשורת הוא להיות 'שומרי סף': לגשר בין המציאות למה שנחשף בפני הציבור. כלי התקשורת הם שומרי סף מקצועיים – ההחלטות מתקבלות על ידי כתבים ועורכים. כיום יש שלושה סוגים חדשים של שומרי סף: ההמון, החברים שלי ואלגוריתמים. מי מחליט שמסעדה מומלצת באתר 'טריפאדוויזור'? אף אחד וכולם יחד. זו דוגמה מצוית להמון כשומר סף.

מה הגורם שאת/ה צופה שיציב ב-2016 את הסכנה או האתגר הגדולים ביותר לחופש העיתונות?

"הסכנה הכי גדולה בעולם המערבי היא של אובדן זהות. מצד אחד, יש גיוון עצום ברשת, ומערכות עיתונים רוצות לעשות גם את זה וגם את זה. אך הנכס הגדול ביותר של כל כלי תקשורת, ואגב של כל אתר, הוא הזהות שלו. ברגע שכלי תקשורת עושה הכל – נשכח מה מיוחד בו. זה כמו אדם שמאבד את פניו. הרבה גופי תקשורת לוקחים החלטות שמרחיקות אותם מהזהות שלהם בגלל לחץ כלכלי, וזו סכנה גדולה".

איך אתה רואה את העתיד העיתונות בהיבט הכלכלי?

"יש בעיות מסוימות שנפתרות בהמצאה של רעיון אחד – כמו המצאת הנורה. אני נוטה לחשוב שהפתרון לבעיית ההכנסה של עיתונים דיגיטליים לא יהיה מהסוג הזה, אלא חיבור של אוסף של דברים. את חלקם אנחנו רואים כבר היום, כמו המודל של חומת התשלום של ה'ניו יורק טיימס' ושל 'הארץ' שחשיבותו היא בכך שהוא ממנף כלכלית שני סוגים של גלישה. משתמשים מזדמנים, למשל מרשתות חברתיות, יכולים לקרוא כתבות, והאתר מרוויח באמצעות הצגת מודעות. משתמשים קבועים נדרשים לשלם – והאתר מוסיף לאפיקי ההכנסה תשלום על צריכת התוכן.

מה צריך לקרות כדי שנראה יותר נשים בתקשורת?

"אני באמת לא יודע. אני הייתי רוצה לראות כמה שיותר נשים בכמה שיותר מקומות מפתח. בעיניי חשוב לא רק שיהיו נשים בתקשורת, אלא שיהיו נשים בתפקידים בכירים בתקשורת. וזה בסופו של דבר בידיים של מי שממנה".*

אקטואליה מגזין תקשורת    
{ לכתבה "חיים על ענן" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות